*
שטח ענקי, שקט ונטוש. בעבר – משנות ה-40 של המאה ה-20- ולמשך כמה שנים בלבד- בית חרושת- מטווייה ערבית גדולה, יזמו והשקיעו כאן כספים- הקימו בית חרושת, ובהמשך- מ-1948- צה"ל השתלט על המתחם והוא הפך למתחם צבאי ששימש סדנה לתיקון רכבים צבאיים ומשוריינים, בית מלאכה, ואח"כ מרכז שיקום, אחזקה ומפעל לייצור ותיקון טנקים וציוד צבאי. גם הצבא כבר עזב מזמן, נטש את המקום ב-2001. הקרקע כאן מזוהמת בכימיקלים ורעלים, הנדל"ן ממתין, הכל ידוע.
*
חייב לומר שמעציב אותי מאוד לחשוב על "הנאכבה הקטנה הפרטית" של היזמים הערבים/פלסטינים הללו שיזמו והקימו כאן מפעל גדול שמטבע הדברים היה אמור לפעול כאן עשרות שנים אך נגדע כבר אחרי כמה שנות פעילות בלבד. הנאכבות הקטנות הפרטיות הללו, שהן ענקיות לאזרח הקטן, מרכיבות את פסיפס הנאכבה הגדולה שהתרחשה ב-1948. היו גם "נאכבות קטנות פרטיות" שהן טראומות כואבות גם ליהודי ארצות ערב שהגיעו לכאן ללא המעמד והרכוש שבד"כ היה להם שם וגם ליהודי אירופה, שמי מהם ששרד את התופת של מלחמת העולם השנייה, הגיע לכאן לבסוף אחרי פגיעות רבות בכל המובנים. מעציב מאוד לחשוב על כך וחשוב להיות כל הזמן מודע לכך.
*
הנה המראות שראו כאן עיניי שלי באוקטובר 2011. כרגיל – כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, ומוכנסים לכאן מוקטנים בהרבה ממידתם המקורית. אין לעשות שימוש בצילומים או להעתיקם. חג שמח.
*
נטוש - שרון רז 
תגובות אחרונות