חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

שאריות ורמזים בבניין נטוש לפני הריסה, שיכון ותיקים, רמת גן

תודות לפוסט של העיתונאית, הבלוגרית וכיום בעיקר הבמאית, היוצרת, היזמית והדוקומנטריסטית דבורית שרגל בפייסבוק לפני זמן מה, ניגשתי לצלם, בחלון זמן קצוב ולחוץ, בניין נטוש, בתהליך פינוי בינוי, אחרי הפינוי, לפני ההריסה ובוודאי הבינוי. זהו שיכון מודרניסטי המורכב משלושה חלקי בניינים ושלוש כניסות. רח' רננים 2-4 רמת גן. הבנתי מדבורית שהבניין היה נטוש כך שנים, עקב סכסוכים, וכשהגעתי, אחרי כל השנים הללו, בדיוק סגרו אותו בגדר איסכורית. ממש לפני שסיימו נכנסתי איכשהו ובסוף הסשן הלחוץ הזה כל הגדר נסגרה ונכלאתי בפנים. איכשהו הצלחתי להוציא את עצמי ומיהרתי להמשך יומי. רציתי לשוב לכאן אח"כ כי לתוך חלק מהדירות לשעבר אי אפשר היה להיכנס, הן היו נעולות, ובעיקר בגלל שכנראה בחדר מדרגות אחד מהשלושה לא הייתי כלל. אגב גם את חזיתות הבניין לא צילמתי. לא הספקתי. אבל הנה, לעולם לא נדע מתי הכל ייהרס אבל זה נהרס, את זה אני יודע מעדכון מדבורית מהשבוע, וכך נשארתי ונשארתם עם הסשן הזה בלבד. גם זה משהו.

אז הנה 80 צילומים, סוג של תערוכה וירטואלית אינטרנטית נוספת, מבניין מודרניסטי ותיק, שעמד עשרות שנים בשיכון ותיקים ברמת גן, ננטש ואז פתאום נפח את נשמתו ונעלם. כנראה שיהיה כאן בינוי חדש יום אחד אבל זה כבר לא מעניין אותי.

כל הצילומים הוקטנו, כולם צולמו על ידי, שרון רז, והנה הם לפניכם ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל, שבמובנים לא מעטים הולכת ונגמרת לנו מול העיניים. אין להעתיק צילומים מכאן ללא קבלת רשות מפורשת ממני בכתב. בהנאה. תודה לדבורית שרגל.

שרון רז, 9-5-2019

תוספת לפוסט – 4 צילומים של דבורית שרגל- ותודה שוב לה- 3 כשהיה נטוש, מה שגרם לי להגיע לשם בעצמי אחר כך, וצילום אחד מההריסה:

ותוספת אחרונה- מ-דף הפרויקט באתר "בית וגג" – המבנה החדש שיהיה כאן בעתיד:

-סוף-

 

מודעות פרסומת

בית השק"ם לשעבר, יפו- בעיקר בפנים, נטוש, לפני ההריסה- מאת שרון רז

זה התחיל בשבוע שעבר. ורד נבון, המעצבת, החוקרת, הצלמת והמומחית לשדרות ירושלים ביפו, שהוציאה לאחרונה ספר מרשים, יפהפה, חשוב, מומלץ ומרתק אודות השדרה, שבו גם אני מופיע עם כמה צילומים ישנים שלי (עמודים 336/7/8/9), פרסמה בפייסבוק שני צילומים של בית השק"ם כפי שהוא נראה עכשיו, סוף מרץ 2019. ובכן, איך שהוא נראה זה אחרי שהרסו הכל, חפרו הכל, והשאירו את מעטפת החזיתות/קירות בלבד.

בתגובה כתבתי שצילמתי את הבניין, ובבניין בפנים, לפני יותר משנה, או ליתר דיוק ב-11/12/2017, ונולדה דרישה ובקשה שאפרסם את הצילומים. אז הנה, משנודע שאכן הבניין הוא ז"ל, וכל מה שנותר היא המעטפת, אז חיפשתי והוצאתי את הצילומים מהארכיון שלי, בחרתי מאה צילומים מתוך כ-300 שצילמתי שם באותו הסשן, הקטנתי אותם ואני מניח אותם כאן. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש שלי בכתב.

הבניין הזה תמיד לכד את תשומת לבי בעיקר בגלל החזית היפה לשדרות ירושלים, הפעורה עם הפתחים הכהים, לשעבר החלונות. פונה לתיאטרון גשר (קולנוע נאביל/ קולנוע נגה) ולבית הקפה שלצידו. איזו חזית יפה ומרשימה, מסתורית ונהדרת, הנותנת תחושה של מבנה מנדטורי בריטי של תקופת זוהר של פעם. לצידו אגב, מדרום, נמצא מועדון התיאטרון (קולנוע ראשיד / קולנוע צליל).

הבניין נמצא בשדרות ירושלים מספר 8, נבנה בשנת 1924 ושימש את שלטונות המנדט (מפקדת מחוז לוד). היה בו סניף של רשת ה-כל-בו והמעדניות Spinney's. בהמשך נודע כמבנה שבו שכנה (מ-1950) הנהלת השק"ם. מזה שנים לא מעטות הבניין נטוש ובדרכו להיהפך למלון בוטיק של רשת ישרוטל. התכנון והעיצוב הוא של אילן פיבקו אדריכלים, ועיצוב פנים של האדריכלית הלונדונית אינגה מור. (לינק לכתבה של אדריכל דקל גודוביץ').

תיק תיעוד הוכן על ידי אדריכלית השימור איריס הורוביץ שלוש עם אמנון בר אור וטל גזית אדריכלים בע"מ.

מה שאני עושה, באופן עצמאי לגמרי, במשך 15 שנה, הוא לצלם ולתעד את המבנים הללו, במצבם האותנטי, או היחסית אותנטי, תלוי בכמה גלגולים עברו, בכך לנקז את היצירתיות והאמנות שלי, ועל הדרך גם לשמר בצילום את הארכיטקטורה שלהם. גם במקרה זה שוב זה הוכיח את עצמו. לא ניתן היה לדעת מה יוליד יום ומה יוליד בעתיד השימור/שחזור/שיקום/שיפוץ/שדרוג. המציאות מראה שהרסו את כל הפנים, ושכעת תוכלו לצפות בו בתמונות למרות שאינו קיים כבר בשטח. אין.

דעתי לגבי שימור, כן או לא ואיזה, אינה משנה כל כך ובטח לא תעזור כעת. הבניין בתכלס אינו ענק (3522 מ"ר) ואני מניח שהיו אילוצים תכנוניים, ביורוקרטיים וכלכליים רבים ומורכבים בלקיחת מבנה כזה והפיכתו למלון חדש. לא יודע אם זה היה בלתי אפשרי אבל בטוח שקשה ומורכב. חבל שכל הפנים הזה שתראו עכשיו בצילומיי, שהוא מאוד אירופאי באופיו, חדרים בגדלים שונים בהיקפים, מסדרונות (שהם כמו "רחובות" בעיר) וחלקים פנימיים פונקציונליים כולל שארית של אטריום פנימי פתוח לאור, נהרס ואיננו עוד.

נותרה המעטפת, נותרו הקירות ההיקפיים בלבד, נו, וגם זה משהו לפחות. חבל שהפרופורציה הכה יפה ויחסית נמוכה (קומת קרקע ועוד שתי קומות בלבד) של הבניין המנדטורי הזה לא תישאר ולא תלווה אותנו יותר. לבניין יתווספו שלוש קומות, באותו סגנון, ועוד קומה נסוגה על הגג. הדמייה (טוטם) של תכנון משרדו של פיבקו:

ועכשיו הנה המבחר של 100 צילומים (מוקטנים) שלי מהבניין (צולמו כאמור ב-11/12/2019):

אני בן 50 ו-5 חודשים כמעט…, ומקווה מאוד שאזכה להציג עוד בחיי, ולא אחרי מותי, תערוכה/תערוכות במוזיאון ישראל, ירושלים, ו/או במוזיאון תל אביב לאמנות, ובמוזיאונים וגלריות נוספות.
יש זמן, כנראה, אבל הוא הולך ומתקצר… לתשומת לבם של מי שצריך לחשוב מחוץ לקופסא וליזום.
בינתיים- ניתן, אפשר ורצוי להזמין אותי לתת הרצאות (לחוגי בית, משרדי אדריכלים, אקדמיה, חברות, ארגונים, מועדונים, מוסדות, גלריות ועוד), הן פגז.
שרון רז
26-03-2019
054-4208050
bddaba@gmail.com

 

המתחם הנטוש של מסעדת "הפיל" בצפון תל אביב

אין לי אישית שום רגש נוסטלגי למסעדה זו כיוון שלא זכור לי כי ביקרתי כאן. ייתכן שלקחו אותי כילד לאכול כאן פעם אבל אינני זוכר את זה. מסעדות בד"כ נגמרות ונסגרות מתישהו, כאן בישראל במיוחד. גם כי קשה מאוד לשרוד לאורך זמן, ולשמור איכות קבועה, וגם כי הקהל הישראלי, בעיקר העכשווי, רק מחפש ריגושים חדשים כל הזמן ולא שומר אמונים לשום דבר. באירופה יש מסעדות של עשרות רבות של שנים. כאן כמעט ולא. פעם היו בארץ מעט מסעדות יחסית והרבה לקוחות קבועים יחסית. בשלושים השנים האחרונות זה הלך בהדרגה והשתנה.

אני כאן בשביל הצילום האמנותי והתיעודי שלי, קודם כל בשביל עצמי. בשביל עיניי. בגלל עיניי. בגלל התשוקה. להמשיך לקרוא "המתחם הנטוש של מסעדת "הפיל" בצפון תל אביב"

קולנוע בוסתן הנטוש בעכו – צילומים – שרון רז

*
"בוסתן הוא גן חקלאי ליד הבית אשר כולל בתוכו עצי פרי, שתילי ירקות ושיחי תבלינים. מקור המילה בפרסית, שם פירושה: מקום של ריח. השימוש במילה החל ככל הנראה בתקופת האימפריה המוסלמית והוא מקביל לשימוש במילים 'גן' ו'פרדס' במקורות היהודיים. הבוסתן נבנה לרוב בקרבת מקור מים, ולכן הוא נפוץ במזרח התיכון שמאופיין במיעוט של גשמים. על פי ספר בראשית בגן עדן היה בוסתן. הבוסתן נמצא במתחם מגודר היות שמצויים בו ירקות ופירות למאכל. אם מסביב לבוסתן נטעו עצים תהיה בכך הגנה מפני רוחות, העלולות לפגוע בעצים. בתכנון טוב, אפשר לקבץ בבוסתן ירקות ופירות כך שיוכל לספק את צורכי המשפחה בעונות השנה. לעיתים, אפשר לגדל על אותו שטח עצים, שיחים וירקות – תלוי בטיבה של הקרקע, אשר קובע את מידת הניצול האפשרי שלה." (ויקיפדיה)
*

יש כאלו מבנים/מתחמים שהם קשים. עיקשים. עקשניים.
כאלו שאני מתכנן לצלם אותם במשך שנים, מנסה להיכנס וזה לא הולך.
יש לי סשן ראשון קדום יותר וקצר, שאין לי כוח לחפש אותו כעת. בזמנו לא הצלחתי להיכנס.
ביררתי על הבניין הזה, על בית הקולנוע הזה, במשך הרבה זמן, ניסיתי לחפש מידע נוסף כלשהו, ניסיתי להשיג דרך כניסה וזה היה מסובך עד בלתי אפשרי. בסוף הצלחתי להיכנס לבד, בלי טובות, כרגיל.
*
לאחרונה נודע לי די במקרה שבית הקולנוע הזה נהרס לפני כשנה כבר. הצילומים הללו שלי הם מ-30/12/2016, כלומר לפני כמעט שנתיים. חשבתי שהחומרים הללו יחכו שנים עד פרסומם כאן אבל הנה, אני מפרסמם עכשיו, חלק קטן מהם (ובגודל מוקטן כרגיל) כי צילמתי כאן די הרבה, כאילו אני כאן בפעם הראשונה, ובעיקר האחרונה, והנה אני שוב צודק, זו אכן היתה הפעם האחרונה.
*
זה אולי המבנה הכי מסוכן שאי פעם צילמתי בתוכו. הוא באמת היה רקוב, מתפורר, שבור וקורס, כלל שלטי אזהרה וכולל מידע שקיבלתי לפני כן, על כך שהמבנה מעורר אימה במצבו הקשה מאוד והסופני.
אבל א מאן איז גוט טו דו וואט א מאן איז גוט טו דו.
*
בעכו היו 4 בתי קולנוע בעבר הטוב. קולנוע יחיעם במרכז, שמזמן נהרס לטובת בניין המכיל בנק, קולנוע גן עדן, שמזמן נהרס לטובת מגדל מגורים אנונימי נוסף, קולנוע קייצי בשכונת המזרח, שגם הוא לא קיים מזמן וקולנוע זה- קולנוע בוסתן- שהיה למעשה גם חורפי- אולם סגור, וגם קייצי ופתוח בקיץ- בצמוד לאולם- בחצר.
*
המתחם הזה נמצא למעשה בצמידות לחומת העיר העתיקה, מעל רחוב סלאח א דין הראשי, שהרחק למטה, ומשקיף לנמל ולים. מיקום יוצא דופן ובהחלט מדהים לבית קולנוע.
*
מהצד של רחוב סלאח א דין צילמתי בעבר איך היו נראים חלק מהפתחים למעלה. זה בניין שמכיל חנויות ועסקים למטה, מגורים בחלקו העליון וכאמור את החלל של בית הקולנוע הסגור שהיה במצב קשה ויכולתי אז לראות רמזים על כך דרך אותם פתחים/חלונות פעורים.
*
היו תכנונים רבי שנים על המקום, אחרי עשרות שנים שהיה נטוש. בגלל מצבו ובגלל סיבוכים ביורוקרטיים נדל"ניים ואחרים זה לקח הרבה זמן אבל בסוף אכן הרסו אותו לפני כשנה והחללים בדרכם להיהפך למלון בוטיק יוקרתי, עם נוף מיוחד לעיר העתיקה ולים.
*
צילמתי בסשן הזה בדצמבר אלפיים ושש עשרה 259 צילומים ואני מניח כאן 66 מהם.
אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מיוחד ממני בכתב. תיהנו. שרון רז
*
נ.ב.
החודש מלאו לי 50
*


קיר הכניסה- מימין


בשטח הירוק- החצר- היה הקולנוע הקייצי. משמאל- האולם הסגור
להמשיך לקרוא "קולנוע בוסתן הנטוש בעכו – צילומים – שרון רז"

כמו דולפין פצוע וחבול המפרפר ומחרחר ברגעיו האחרונים- צילומים בלעדיים מהריסת הדולפינריום- שרון רז

  1. זה כנראה הפוסט האחרון שלי על הדולפינריום, אותו צילמתי כמה פעמים בעבר. את חלק מהסשנים הללו עדיין לא חשפתי עד היום וכנראה שכבר לא אחשוף. כאן הפעם כן, ברגעיו האחרונים, בעת ההריסה העגומה, שעיריית תל אביב והיזמים פינטזו וחיכו לה שנים. אני לא.
  2. איך נכנסתי? כרגיל ואף יותר מכרגיל- כאילו דרך קיר. נכנסתי כי זה אני. נכנסתי בעיקר כי אינני אדם לגמרי נורמלי. נכנסתי כי אני מתאבד על האמנות שלי, כשיש לי הזדמנות לעשות אותה. כאן בהחלט סיכנתי את עצמי, ולא בפעם הראשונה, ונאלצתי לזחול מתחת וללכת מעל בורות ותהומות, שברי ענק, קורות מרוסקות ותלויות, ברזלים של בטון מזוין, אבנים, קרשי עץ ואנרכיה של צורות, גושים, חומרים, ערימות, חללים ושרידים זמניים. לא פשוט כלל.
  3. באופן פרדוקסלי המבנה נראה במותו קרוב לאיך שנראה בבנייתו. קצת בדומה לאיך שאנשים קשישים מתנהגים כמו תינוקות (לא חמודים) בערוב ימיהם. כלומר נחשפים כאן קירות, קורות, עמודים וחומרים במערומיהם, כמעט כפי שנבנו בסוף שנות השבעים. רק שכעת הם זקנים, עריריים, חלודים, שמוטים, מפורקים, מרוסקים, פגועים, מחוררים, שרוטים, עקורים וחבולים, ממש לפני הפיכתם הבלתי הפיכה לרסק מפוצפץ ואבק.
  4. אלו מראות קשים אך מרתקים, לפחות בשבילי, ואני משתדל להגיע בעת ההריסה, במיוחד למבנים חשובים ומיוחדים, כדי לראות ולחוות מראות שאי אפשר היה לחוות לפני כן, כשהיה "רק" נטוש, אך שלם.
  5. ניתן היה לעשות שימוש חוזר חכם, יפה ורגיש למתחם ולהפכו למתחם המשרת את הציבור, את הקהילה, בפונקציות אחרות שאינן כוללות כליאת דולפינים וחיות ימיות אחרות לשם בידור ותצוגה. למשל מרכז תרבות ואמנות/ קהילה/ חברה/ תיירות/ היסטוריה/ ים וכ"ו. ניתן היה. היה ניתן.
  6. כוחות הנדל"ן בישראל חזקים, מתוחכמים ואלימים יותר מכל דבר אחר כאן. לא ניתן להילחם בעובדה זו מלבד קצת לשנות, אולי ע"י חינוך מעולה, את הישראלים, אך זה לא יקרה לצערי. כאן אוהבים כסף.
  7. אינני זוכר בוודאות אך כנראה שלא הייתי כאן בעת תקופת הזוהר שלו בשנות השמונים, כשהייתי בן עשרה.
  8. אני שם כאן מבחר צילומים משני סשנים של צילום שלי כאן בחודש יוני 2018.
  9. שימו לב – אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בצילומים. תיהנו.
    שרון רז.  1/9/2018. שנה טובה.

להמשיך לקרוא "כמו דולפין פצוע וחבול המפרפר ומחרחר ברגעיו האחרונים- צילומים בלעדיים מהריסת הדולפינריום- שרון רז"

70 צילומים שלי של 70 מבנים שננטשו, נהרסו ונעלמו – פוסט מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-70 ולתפארת מדינת ישראל!

****

  1. לא יכולתי שלא לכתוב ולהקדיש פוסט מיוחד זה לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
    *
  2. יש לי יותר מ-15,000 צילומים של מבנים ישנים, ותיקים ונטושים באינטרנט, כאן בבלוג "נטוש", באתר הראשון שלי- "אדריכלות נעלמת" וכ"ו. יש לי עוד עשרות אלפי צילומים אצלי שטרם פורסמו. חלק מהמוני מבנים אלו שבצילומים כבר נהרסו גם הם. אני מביא "רק" 70 דוגמאות כאן…
    *
  3. ישנם מבנים נטושים אחרים שצילמתי שאינני יודע אם נהרסו כבר/עדיין או לא, כי אני לא יכול לעקוב אחרי כל מה שצילמתי בארץ.
    *
  4. אני מניח רק צילום אחד בלבד מכל מבנה בפוסט הזה, על מנת לא להעמיס. אני מצלם כל מבנה בין כמה צילומים בודדים דרך עשרות ועד מאות. לפעמים אני עוקב אחריהם גם בשלבי ההריסה.
    *
  5. השורה התחתונה שאני רוצה להדגיש בפוסט הזה היא שמדינת ישראל אינה מדינה תקינה ונורמלית וזה מתבטא בנושא זה בכך שאין כאן כבוד למורשת הבנויה. אין מספיק כבוד ראוי. אצל חלק מהאזרחים בהחלט כן. אצל חלק לא קטן מהאזרחים בהחלט ולצערי לא. זה טעון שיפור דחוף ביותר, אבל להחליף חלק מהעם אי אפשר, לכן צריך איכשהו לנסות וליצור ולפתח יותר מודעות, דרך פתיחת עיניים וראש, חינוך וידע.
    *
  6. הסיבות לנטישת והריסת מבנים סובבות בעיקר סביב כסף, ממון, ירושות, סכסוכים, אינטרסים וביורוקרטיה. אבל עיקר הסיפור בהריסת המבנים השערורייתית בארצינו הצעירה הוא הכוח העצום של הנדל"ן כאן, תאבת הבצע, והשחיתות הרב שכבתית בתחום זה מאז קום המדינה, ובמיוחד בכמה עשרות שנים האחרונות. לצערי עמותת האדריכלים, המועצה לשימור אתרים, ושאר האיגודים, עם כל העשייה והמאמצים שלהם, הינם חלשים, בטח מבחינה חוקתית ומבחינת המשאבים הדלים, מול גורמי הנדל"ן החזקים בעוצמתם.
    *
  7. כל מה שאני עושה, ואני בהחלט עושה, הוא לצלם ולתעד עם מצלמותיי (מאז 2004 במצלמות דיגיטאליות) את המבנים הישנים, הותיקים, הנטושים, העזובים, השוממים, המתפוררים, שהחברה הישראלית זנחה, על כל האדריכלות המרתקת הקיימת בהם, שזו המורשת הבנויה של המדינה הזו, ובכך להנציח ולשמר בצילום בהווה את אותה מורשת בנויה ענפה לעד, לעתיד, לדורות הבאים. כמו כן – לפרסם זאת באינטרנט- מאז 2005, באתרים שלי, כמו גם בכתבות ובפרסומים, להציג צילומים ותמונות בתערוכות ולהרצות לקהלים שונים בארץ.
    *
  8. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו בגודלם. אין להעתיקם ואין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור ספציפי ומפורש שלי בכתב. כל הצילומים הללו כבר פורסמו על ידי בעבר והן יחסית ישנים. מאז צילמתי חלק מהמבנים הללו שוב, כולל לעתים גם בשלבי ההריסה. רוב הסשנים הללו טרם פורסמו.
    *
  9. ולמרות כל העוולות, הטמטמת, השחיתות, הקלקול, העיוותים, הצעקנות, ההמוניות, האלימות, הבורות וההתדרדרות של המדינה ברוב התחומים, בעיקר בעשרים ומשהו השנים האחרונות – חג עצמאות שמח.
    *
  10. שרון רז – להזמנת הרצאות וצילומים –  natush2004@gmail.com – 054-4208050

להמשיך לקרוא "70 צילומים שלי של 70 מבנים שננטשו, נהרסו ונעלמו – פוסט מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-70 ולתפארת מדינת ישראל!"

"מפעלי חמצן וארגון בע"מ" הנטושים- הרצליה פיתוח- שרון רז

****

את המפעל הזה צילמתי כמה פעמים. הצילום הראשון הוא מבחוץ מ-18/6/2007 ואחריו סשן מ-12/3/2011 כשהיה נטוש. יש לי עוד סשן ביניהם, ועוד סשן קטן של החפירות במקום שבו היה המפעל לאחר שנהרס- את שני אלו אין לי כוח לחפש כעת…

הייתי כאן אז כרגיל בשביל התיעוד הצילומי ובשביל הצילום האמנותי, הכל מעיניי, המחפשות את הגיאומטריה, הצורות, הצבעים, ההפשטה, הנפחים, החללים, הצללים, האור, שרידי הארכיטקטורה וטביעות האדם.

כל הצילומים, כרגיל, צולמו עלי ידי, שרון רז. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש שלי בכתב. חורף נעים.

****

מתוך סקשן "היסטוריה" באתר המפעל:
"היסטוריה – חלוצי התעשייה העברית"
"חברת מפעלי חמצן וארגון בע"מ נוסדה בשנת 1960"
"המפעל החדש הוקם באזור התעשייה של הרצליה פיתוח ונפתח בשנת 1964"
"בשנת 2007 הוקם המפעל החדש באזור התעשייה קיסריה, שאליו הועברה הפעילות שהתקיימה עד אז במפעל בהרצליה." – לקריאת הקטע המלא על ההיסטוריה של המפעל נא ללחוץ כאן.

****

הצילום הראשון – מבחוץ – חלק מהמפעל – צילום שלי מ-18/6/2007:

**** להמשיך לקרוא ""מפעלי חמצן וארגון בע"מ" הנטושים- הרצליה פיתוח- שרון רז"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑