חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

כמו דולפין פצוע וחבול המפרפר ומחרחר ברגעיו האחרונים- צילומים בלעדיים מהריסת הדולפינריום- שרון רז

  1. זה כנראה הפוסט האחרון שלי על הדולפינריום, אותו צילמתי כמה פעמים בעבר. את חלק מהסשנים הללו עדיין לא חשפתי עד היום וכנראה שכבר לא אחשוף. כאן הפעם כן, ברגעיו האחרונים, בעת ההריסה העגומה, שעיריית תל אביב והיזמים פינטזו וחיכו לה שנים. אני לא.
  2. איך נכנסתי? כרגיל ואף יותר מכרגיל- כאילו דרך קיר. נכנסתי כי זה אני. נכנסתי בעיקר כי אינני אדם לגמרי נורמלי. נכנסתי כי אני מתאבד על האמנות שלי, כשיש לי הזדמנות לעשות אותה. כאן בהחלט סיכנתי את עצמי, ולא בפעם הראשונה, ונאלצתי לזחול מתחת וללכת מעל בורות ותהומות, שברי ענק, קורות מרוסקות ותלויות, ברזלים של בטון מזוין, אבנים, קרשי עץ ואנרכיה של צורות, גושים, חומרים, ערימות, חללים ושרידים זמניים. לא פשוט כלל.
  3. באופן פרדוקסלי המבנה נראה במותו קרוב לאיך שנראה בבנייתו. קצת בדומה לאיך שאנשים קשישים מתנהגים כמו תינוקות (לא חמודים) בערוב ימיהם. כלומר נחשפים כאן קירות, קורות, עמודים וחומרים במערומיהם, כמעט כפי שנבנו בסוף שנות השבעים. רק שכעת הם זקנים, עריריים, חלודים, שמוטים, מפורקים, מרוסקים, פגועים, מחוררים, שרוטים, עקורים וחבולים, ממש לפני הפיכתם הבלתי הפיכה לרסק מפוצפץ ואבק.
  4. אלו מראות קשים אך מרתקים, לפחות בשבילי, ואני משתדל להגיע בעת ההריסה, במיוחד למבנים חשובים ומיוחדים, כדי לראות ולחוות מראות שאי אפשר היה לחוות לפני כן, כשהיה "רק" נטוש, אך שלם.
  5. ניתן היה לעשות שימוש חוזר חכם, יפה ורגיש למתחם ולהפכו למתחם המשרת את הציבור, את הקהילה, בפונקציות אחרות שאינן כוללות כליאת דולפינים וחיות ימיות אחרות לשם בידור ותצוגה. למשל מרכז תרבות ואמנות/ קהילה/ חברה/ תיירות/ היסטוריה/ ים וכ"ו. ניתן היה. היה ניתן.
  6. כוחות הנדל"ן בישראל חזקים, מתוחכמים ואלימים יותר מכל דבר אחר כאן. לא ניתן להילחם בעובדה זו מלבד קצת לשנות, אולי ע"י חינוך מעולה, את הישראלים, אך זה לא יקרה לצערי. כאן אוהבים כסף.
  7. אינני זוכר בוודאות אך כנראה שלא הייתי כאן בעת תקופת הזוהר שלו בשנות השמונים, כשהייתי בן עשרה.
  8. אני שם כאן מבחר צילומים משני סשנים של צילום שלי כאן בחודש יוני 2018.
  9. שימו לב – אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בצילומים. תיהנו.
    שרון רז.  1/9/2018. שנה טובה.

להמשיך לקרוא "כמו דולפין פצוע וחבול המפרפר ומחרחר ברגעיו האחרונים- צילומים בלעדיים מהריסת הדולפינריום- שרון רז"

מודעות פרסומת

70 צילומים שלי של 70 מבנים שננטשו, נהרסו ונעלמו – פוסט מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-70 ולתפארת מדינת ישראל!

****

  1. לא יכולתי שלא לכתוב ולהקדיש פוסט מיוחד זה לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
    *
  2. יש לי יותר מ-15,000 צילומים של מבנים ישנים, ותיקים ונטושים באינטרנט, כאן בבלוג "נטוש", באתר הראשון שלי- "אדריכלות נעלמת" וכ"ו. יש לי עוד עשרות אלפי צילומים אצלי שטרם פורסמו. חלק מהמוני מבנים אלו שבצילומים כבר נהרסו גם הם. אני מביא "רק" 70 דוגמאות כאן…
    *
  3. ישנם מבנים נטושים אחרים שצילמתי שאינני יודע אם נהרסו כבר/עדיין או לא, כי אני לא יכול לעקוב אחרי כל מה שצילמתי בארץ.
    *
  4. אני מניח רק צילום אחד בלבד מכל מבנה בפוסט הזה, על מנת לא להעמיס. אני מצלם כל מבנה בין כמה צילומים בודדים דרך עשרות ועד מאות. לפעמים אני עוקב אחריהם גם בשלבי ההריסה.
    *
  5. השורה התחתונה שאני רוצה להדגיש בפוסט הזה היא שמדינת ישראל אינה מדינה תקינה ונורמלית וזה מתבטא בנושא זה בכך שאין כאן כבוד למורשת הבנויה. אין מספיק כבוד ראוי. אצל חלק מהאזרחים בהחלט כן. אצל חלק לא קטן מהאזרחים בהחלט ולצערי לא. זה טעון שיפור דחוף ביותר, אבל להחליף חלק מהעם אי אפשר, לכן צריך איכשהו לנסות וליצור ולפתח יותר מודעות, דרך פתיחת עיניים וראש, חינוך וידע.
    *
  6. הסיבות לנטישת והריסת מבנים סובבות בעיקר סביב כסף, ממון, ירושות, סכסוכים, אינטרסים וביורוקרטיה. אבל עיקר הסיפור בהריסת המבנים השערורייתית בארצינו הצעירה הוא הכוח העצום של הנדל"ן כאן, תאבת הבצע, והשחיתות הרב שכבתית בתחום זה מאז קום המדינה, ובמיוחד בכמה עשרות שנים האחרונות. לצערי עמותת האדריכלים, המועצה לשימור אתרים, ושאר האיגודים, עם כל העשייה והמאמצים שלהם, הינם חלשים, בטח מבחינה חוקתית ומבחינת המשאבים הדלים, מול גורמי הנדל"ן החזקים בעוצמתם.
    *
  7. כל מה שאני עושה, ואני בהחלט עושה, הוא לצלם ולתעד עם מצלמותיי (מאז 2004 במצלמות דיגיטאליות) את המבנים הישנים, הותיקים, הנטושים, העזובים, השוממים, המתפוררים, שהחברה הישראלית זנחה, על כל האדריכלות המרתקת הקיימת בהם, שזו המורשת הבנויה של המדינה הזו, ובכך להנציח ולשמר בצילום בהווה את אותה מורשת בנויה ענפה לעד, לעתיד, לדורות הבאים. כמו כן – לפרסם זאת באינטרנט- מאז 2005, באתרים שלי, כמו גם בכתבות ובפרסומים, להציג צילומים ותמונות בתערוכות ולהרצות לקהלים שונים בארץ.
    *
  8. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו בגודלם. אין להעתיקם ואין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור ספציפי ומפורש שלי בכתב. כל הצילומים הללו כבר פורסמו על ידי בעבר והן יחסית ישנים. מאז צילמתי חלק מהמבנים הללו שוב, כולל לעתים גם בשלבי ההריסה. רוב הסשנים הללו טרם פורסמו.
    *
  9. ולמרות כל העוולות, הטמטמת, השחיתות, הקלקול, העיוותים, הצעקנות, ההמוניות, האלימות, הבורות וההתדרדרות של המדינה ברוב התחומים, בעיקר בעשרים ומשהו השנים האחרונות – חג עצמאות שמח.
    *
  10. שרון רז – להזמנת הרצאות וצילומים –  natush2004@gmail.com – 054-4208050

להמשיך לקרוא "70 צילומים שלי של 70 מבנים שננטשו, נהרסו ונעלמו – פוסט מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-70 ולתפארת מדינת ישראל!"

"מפעלי חמצן וארגון בע"מ" הנטושים- הרצליה פיתוח- שרון רז

****

את המפעל הזה צילמתי כמה פעמים. הצילום הראשון הוא מבחוץ מ-18/6/2007 ואחריו סשן מ-12/3/2011 כשהיה נטוש. יש לי עוד סשן ביניהם, ועוד סשן קטן של החפירות במקום שבו היה המפעל לאחר שנהרס- את שני אלו אין לי כוח לחפש כעת…

הייתי כאן אז כרגיל בשביל התיעוד הצילומי ובשביל הצילום האמנותי, הכל מעיניי, המחפשות את הגיאומטריה, הצורות, הצבעים, ההפשטה, הנפחים, החללים, הצללים, האור, שרידי הארכיטקטורה וטביעות האדם.

כל הצילומים, כרגיל, צולמו עלי ידי, שרון רז. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש שלי בכתב. חורף נעים.

****

מתוך סקשן "היסטוריה" באתר המפעל:
"היסטוריה – חלוצי התעשייה העברית"
"חברת מפעלי חמצן וארגון בע"מ נוסדה בשנת 1960"
"המפעל החדש הוקם באזור התעשייה של הרצליה פיתוח ונפתח בשנת 1964"
"בשנת 2007 הוקם המפעל החדש באזור התעשייה קיסריה, שאליו הועברה הפעילות שהתקיימה עד אז במפעל בהרצליה." – לקריאת הקטע המלא על ההיסטוריה של המפעל נא ללחוץ כאן.

****

הצילום הראשון – מבחוץ – חלק מהמפעל – צילום שלי מ-18/6/2007:

**** להמשיך לקרוא ""מפעלי חמצן וארגון בע"מ" הנטושים- הרצליה פיתוח- שרון רז"

המוזיקה שהכי אהבתי ב-2017 – שרון רז

שבע הערות:

  1. זו היתה המוזיקה הכי טובה בשבילי השנה, אישית. זהו סיכום מדויק של טעמי הפרטי ב-2017.
  2. תראו כאן אלבומים מוכרים ולעומת זאת כאלה שמעטים מאוד שמעו עליהם או שלא קיבלו תשומת לב מספיקה וראויה.
  3. אני מאזין להמון אלבומי אמביאנט/דרון/אינסטרומנטלי/אלקטרוני/ג'אז/ECM וכ"ו אך אותם קצת קשה יותר לדרג, רוב הבריות אינם מודעים להם או מתעניינים בהם ולכן הכנסתי לכאן רק את חלקם הקטן.
  4. לכל האלבומים כאן, וגם לרבים אחרים, האזנתי הרבה מאוד פעמים השנה, הקשבתי להמון מוזיקה.
  5. תנו לעצמכם להתחבר לעטיפות, זה גם חלק מהעניין, חפשו את המוזיקה של העטיפה שעליה נדלקתם.
  6. להאזנה אפשר להעתיק את הכותרת באנגלית ולהדביק ב-google או ב-youtube ולחפש את האלבום המלא full album ב-youtube או ב-bandcamp.
  7. שמח להמליץ על מוזיקה משובחת. חבל לפספס דברים נהדרים מהשנה. תיהנו. חג חנוכה שמייח.

שרון רז

*****

חמישים אלבומים נבחרים- מהאחרון לראשון:

מקום 50:

!THE BLUE AEROPLANES – Welcome, Stranger

המטוסים העצובים/כחולים מבריסטול, אנגליה, שעדיין פועלים. אלבום טוב! (גיטרות, רוק, אינדי, פולק)

להמשיך לקרוא "המוזיקה שהכי אהבתי ב-2017 – שרון רז"

"בית הפועל" הנטוש – פתח תקווה – מאת שרון רז

במלחמה הסיזיפית והכמעט אבודה שלי מול כוחות הנדל"ן יש לי הרבה נצחונות ב-14 השנים האחרונות, לצד כמויות הפסדים שאפילו לא ידועות לי. הרי בכל יום הורסים מבנים שונים בכל הארץ שאת חלקם או רובם אינני מכיר וכבר לצערי לא אכיר. אני אמנם נחוש, אבל מול כל הדחפורים, ההון שלטון וההון נדל"ן או נדל"ן שלטון של יזמים זוממים? קשה.

לפעמים קורים מקרים של הרבה מזל. למשל כאן בית הפועל הנמצא בעיר שבה סבי וסבתי, אמי ואני נולדנו. אמנם צילמתי אותו פעמיים שלוש החל מ-2004, אך רק מבחוץ (לינקים בתחתית הפוסט). ב-21/11/17, ממש לפני כשבועיים, היה לי חלון זמן בבוקר והייתי בפ"ת והחלטתי, מראש, להגיע ולנסות להיכנס שוב לבית הפועל הנטוש שנים רבות.

הפעם נכנסתי לגוב האריות, וזה טוב. זה אמנם תיעוד צילומי וצילום אמנותי אבל כל המתחם הזה ובנייניו הופשטו בהדרגה לחלוטין ממה שהיה להם ועליהם. זוהי זירת הארד-קור של מבנים שהתעמרו בהם ואנסו אותם בכל השנים האחרונות כך שמה שנשאר הם בעיקר שלדי מבני בטון ורוחות רפאים של עבר זוהר של ספורט פעיל, תחרויות וחוגים לילדים ונוער- כדורסל, כדוריד, ג'ודו, קליעה, התעמלות, טניס שולחן, שחמט, היאבקות ועוד, פעילות אנושית חיובית בתוך מבנים שאח"כ נמכרו מההסתדרות הלאה (2004) לידיים פרטיות וחיכו למר גורלם.

כששוטטתי כאן מוקדם בבוקר, בסביבה שרופה, מופשטת, עירומה, קשה, שבורה, מרוסקת, שחורה, מפויחת, אלימה, מאיימת ושדופה, לא היה כל סימן לגידור שמבשר על דחפורים והריסה. הופתעתי לגלות אתמול כי בית הפועל נהרס ב-29/11/17, רק 8 ימים אחרי שביקרתי כאן. אז נרשם לי ניצחון קטן, אבל כמובן שהבניין הפסיד והחברה הישראלית הפסידה מתחם ששימש ילדים ונוער במשך שנים רבות ויכול עקרונית היה להיות משופץ ומשומר לטובת שימוש חוזר עתידי כמתנ"ס קהילתי למשל. עוד מורשת בנויה היסטורית שנגרסה והלכה לעולמה. מתסכל.

הנה מבחר של 84 צילומים, רק מהסשן האחרון הזה של נובמבר. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו לשם הצגתם כאן. אין להעתיק או לעשות כל שימוש בצילומים ללא אישור מפורש שלי בכתב. תודה ולילה טוב.

שרון רז

להמשיך לקרוא ""בית הפועל" הנטוש – פתח תקווה – מאת שרון רז"

120 צילומים בלעדיים של פנים קולנוע "אלנבי" + צילומים מההריסה – מאת שרון רז

בחלק הגדול והמשמעותי יותר בפוסט הזה יש רק 2 צילומים מבחוץ ושני צילומי גרפיטי חיצוניים. כל השאר הם צילומי פנים של קולנוע רימון/אלנבי/סיוון שנכתש, נגרס והושמד "לטובת" נדל"ן באופן שערורייתי בשבוע שעבר.

צילמתי כמה וכמה פעמים את המבנה מבחוץ ב-14 שנה האחרונות אך רק פעם אחת בפנים. למעשה היה כנראה קשה יותר להיכנס לתוך קולנוע אלנבי הנטוש והסגור מאשר לכל בסיס צבאי סודי בארץ לכור בדימונה.

ניסיתי וניסיתי שוב ושוב להיכנס בדרכים שונות במהלך השנים אך שום דבר לא עזר. הגעתי לשם אפילו בפעם אחת עם צוות טלוויזיה של ערוץ 1 וגם להם לא נתנו להיכנס בשביל לראיין אותי בפנים.

בסופו של דבר זה קרה ובאישור מיוחד ונדיר ואני שמח לחשוף את סשן הצילומים כאן. אני כמובן לא מניח כאן את כל סשן הצילומים כי הוא כלל יותר מ-120 צילומים אך אני חושב שעשרה תריסרים של צילומים יספקו אתכם.

הקולנוע נפתח בשנת 1934 (אדריכל שלמה גפשטיין) והציג סרטים עד 1990. בקולנוע אלנבי ראיתי סרט אחד ששינה במשהו את חיי והיה למעשה הסרט החזק ביותר שראיתי עד אז ומאז. אינני בטוח שיש סרט יותר חזק מזה בכלל. זה כאילו שיצאה יד ענקית מתוך המסך ונתנה לי פטיש ענק בראש. להכרה, למודעות, להבנה. הכל השתנה אחרי ההקרנה. הסרט הוא "אישה תחת השפעה" של הבמאי, הצלם והשחקן הענק ג'ון קאסאבטס ובכיכובה של אישתו היפהפיה השחקנית האדירה ג'ינה רולאנדס. אני ממליץ לצפות בו, למי שאינו מכיר, אך להיות מוכן לחווייה ארוכה, מטלטלת ומורכבת.

בהמשך שימש המבנה להופעות רוק, בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, ואח"כ למועדון "אלנבי 58" ששימש כ-6 שנים בין 1994 ל-2000 כמקום ידוע לערבי מוזיקה אלקטרונית, דיג'ייז מהארץ ומחו"ל וגם הופעות שונות. לאחר מכן נסגר סופית.

להמשיך לקרוא "120 צילומים בלעדיים של פנים קולנוע "אלנבי" + צילומים מההריסה – מאת שרון רז"

ירושלים 28 לספטמבר 2017 בעיניים שלי

 

  להמשיך לקרוא "ירושלים 28 לספטמבר 2017 בעיניים שלי"

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑