רקוויאם לסינרמה מאת שרון רז

*****

מבקש לראות ולקרוא את הפוסט הזה במחשב ולא בסלולרי וכשיש לכם קצת זמן להשקיע ולהתרכז בו. זה המעט שאתם יכולים לעשות כי אני השקעתי בו הרבה מזמני, בשטח ובמחשב. תודה מראש.

*****

נתתי לענני האבק של ההריסה לשקוע לגמרי. עכשיו עם ישראל כבר שכח. הנדל"ן ניצח, שוב. והכל נשכח, שוב, עד שייזכרו, בעתיד, ויבינו שזו היתה כמובן בכייה לדורות. הם, אתם, אנחנו. כולנו טעינו שהסכמנו לזה, למרות שאף אחד לא שאל אותנו.

אני לא רואה טלוויזיה ולא קונה עיתונים. את התקשורת אני צורך רק במחשב מאתרים וכתבות באינטרנט. רוב האייטמים החדשותיים, כמו גם חלק גדול מהכתבות, מיחזרו את אותו שוט של הדחפור הראשון מתחיל לנגוס בפינה של הסינרמה, ואת אותם כמה משפטים. אני לא חושב שזה באמת עניין את רוב הכתבים. מעבר לכך גם הרבה אזרחים עצרו ואחזו לרגע קט מצלמות סלולרי ולחצו לחיצה או שתיים מעבר לכביש או מהמגדל השכן. נתתי לכל אלו להינות, גם להיפסטרים שחיפשו רגע מגניב ומיד עברו הלאה, לדבר הבא. אצל אלו השטחיות שולטת.

הרבה אנשים תהו ושאלו אותי היכן הפוסט שלי על הסינרמה ומה דעתי על ההריסה. אז הנה. חיכיתי, כמו שאני תמיד מחכה, בסבלנות, עד שתעבור שיירת המיינסטרים. אלו שאין להם מה באמת להראות, מה ליצור, מה באמת לתרום, כל ה"סוחרים" במידע ובמילים, בוידאו ובצילומים. מיחזור של אותן השאלות ואותן ה-זוויות.

בסופו של דבר ובתחילתו של דבר- זה הפוסט היחיד שאתם צריכים. זה הפוסט האולטימטיבי, השלם והטוטאלי אודות הסינרמה. בטון. עכשיו אציג בפניכם את הדבר האמיתי וזה כולל צילומים עוצרי נשימה מתוך ההריסות, ואם אני כותב "עוצרי נשימה" אז אני מתכוון לזה. ממש "התאבדתי" על חלק מהצילומים כאן.

*****

אינני מתכוון לכתוב כאן את כל ההיסטוריה של הסינרמה. היא כבר כתובה בדפי האינטרנט, ואני ממליץ במיוחד לקרוא באתר "תל אביב 100 – ההיסטוריה העירונית" (לחצו ללינק הישיר) שבו יש מחקר אמיתי ועמוק, להבדיל מכל המידע שעובר ומועתק מוויקיפדיה וכ"ו.

שורה תחתונה כללית לגבי התאריכים:

תחילת בנייה ב-1960, חנוכת הבניין רק ב-1966. הפסקת פעילות הקולנוע ב-1973. שיפוץ ושדרוג ופתיחה מחדש ב-1986 ופעילות בערך עד 2001. מאז בגדול זה היה נטוש ברובו. עד ההריסה עכשיו, השנה- 2016.

שורה תחתונה אישית שלי, בהמשך למה שכבר כתבתי בהתחלה, לגבי הריסת המבנה הזה:

מבנה מיוחד (תוכנן ע"י אדריכל אהרון דורון). לא יהיו עוד מבנים כאלו, לא היה ולא יהיה. נכון שמבחינה כלכלית הוא היה בעייתי, פעיל ונטוש לסירוגין ולא היה נכס "מניב". זה לא מעניין אותי. אותי מעניין שהיה מבנה אורבני מיוחד, שהתקיימו בו פעילויות תרבות ואמנות כמו הקרנת סרטי קולנוע, הופעות רוק, הופעות מחול, ערבי תרבות, תכניות טלוויזיה, בידור להמונים, טקסים, כנסים, תחרויות וכמובן שימוש ידוע כמועדון ריקודים פופולרי.

ברגע שאתה הורס מבנה כזה זו בכייה לדורות, ראו מקרי קולנוע מוגרבי, גימנסיה הרצליה וכ"ו. להרוס זה קל מאוד. לכבד את המורשת הבנויה הייחודית זה קשה יותר. לתכנן חדש לצד ישן זה קשה יותר, אבל כמובן אפשרי, באירופה עושים את זה הרבה. וטוב. היו יכולים כמובן למצוא פתרונות חכמים ורגישים לבנייה חדשה לצד ואף מעל למבנה הסינרמה תוך תכנון עסקי עירוני כולל להפעלתה מחדש כמרכז תרבות, אמנות, בידור וקהילה. אבל אנחנו במדינת ישראל וכאן הכסף מדבר, הנדל"ן, הרווח, הכדאיות והמינוף. כמה עצוב וכמה מגעיל את הנשמה.

*****

ראשית – ההיסטוריה הפרטית שלי עם הסינרמה – בעיקר מוזיקה- וללא מוזיקה אין חיים:

24-1-1987 – הופעה של מינימל קומפקט הנהדרים – כרטיס שלי ממש:

21-2-1987 – הופעה של הסטרנגלרס (החונקים) – כרטיס שלי ממש (וכאן אני כבר חייל):

1-9-1988 – הופעה מיתולוגית (ראשונה בארץ מתוך שתיים) של איגי פופ התותח – כרטיס שלי ממש:

בשנות התשעים ראיתי כאן הופעות מחול – "קיר" + "אנאפאזה" של בת שבע, הופעה של לה לה לה יומן סטפס.

13-4-1993 – הופעה של ג'ון קייל הענק (ראיתי אותו לייב מ-1985 ובכל הפעמים שביקר כאן)- כרטיס שלי:

4-7-2000 – הופעה של לו ריד העצום (שראיתי לראשונה באמצע שנות התשעים) – כרטיס שלי ממש:

8-7-2000 – ארבעה ימים אחרי לו ריד – הופעה חשובה של רדיוהד (אותם ראיתי לראשונה שש שנים לפני כן מחממים עם אלבומם השני, דה בנדס, את אר-אי-אם באצטדיון ר"ג) – כרטיס שלי ממש:

היתה גם הופעה של מרקורי רב (שראיתי לראשונה באמצע שנות התשעים). מעבר לזה לא זוכר עוד.

*****

מבחינת פעילותי הצילומית צילמתי כאן כמה פעמים בעבר, אבל רק מבחוץ. האולם היה אטום, סגור, נעול ועקשן במשך הרבה שנים. רק יחסית לפני ההריסה הצלחתי לבסוף להיכנס פנימה ולצלם ולתעד בפנים, פעמיים. בפעם הראשונה כשהיה נטוש ובפעם השנייה ממש בזמן ההריסה, אחרי חצי תהליך של הריסה. הסשן האחרון היה כבר ממש כשהכל היה מושטח ומת ובתהליך מיון ופינוי.

*****

כל הצילומים צולמו על ידי- שרון רז. כולם מוצגים כאן מוקטנים. אין לעשות בהם כל שימוש. תקראו שוב.

*****

נפתח בתריסר צילומים שגם מופיעים באתר הוותיק שלי "אדריכלות נעלמת"- וצולמו על ידי במרץ 2008:

*****

ועכשיו מהסשן הראשון שלי מהשנה- הסינרמה הנטושה- לפני תהליך ההריסה:

*****

ועכשיו ל-שוס של הפוסט הזה – הצילומים שלי מתוך ההריסות – פרקטיקלי מתוך ההריסות (מציג כאן פחות מרבע מכמות הצילומים שצילמתי כאן) – מוזמנים להתבונן לאט במראות ה-דה-קונסטרוקטיביזם… :

שימו לב – כאן אני ממש על הגג העגול של הסינרמה אחרי שקרס לתוך עצמו לאחר תחילת ההריסה. אני בעצם עומד על הגג לשעבר וכאילו באוויר על כלום, מלמטה ישנן לסירוגין רק שרידי קונסטרוקציות שקרסו גם הן:

*****

ולבסוף מבחר קטן מהסשן האחרון והקצר של צילומי שרידי ההריסות המושטחים:

*****

אני נותן הרצאות על פעילותי הצילומית ה-סופר-ייחודית. אתם לגמרי מוזמנים להזמין אותי לבוא ולתת הרצאות- בחוגי בית, בארגונים ומוסדות, באקדמיה ובמסגרות שונות של אירועים וערבי תרבות. ההרצאה פגז, באמת. אתם מקבלים הרצאה מיוחדת, ערכית ומרתקת, המלווה כמובן בצילומיי, ואני מקבל תמורה, שקצת עוזרת לי כלכלית, וגם מחיאות כפיים שמשמחות אותי. אשמח מאוד לבוא ולהרצות, שרון רז

*****