את המתחם הענק והמזוהם של מפעלי התעשייה הצבאית הישראלית הקרוי בשם "מגן" ונמצא במזרח העיר תל אביב, על דרך השלום, ממש ליד גבעתיים, צילמתי ב-31 לחודש מאי שנת 2005, ואחר כך שוב ב-31 לאוקטובר שנת 2010 מיד אחרי צילומי טלוויזיה לכתבה שאחר כך שודרה איתי בחדשות שישי של ערוץ 2 בנובמבר. המפעל הוקם ב-1950 ונסגר ב-1996. אדריכל- גרשון ציפור. כל הקרקע כאן היתה וכנראה עדיין מזוהמת לעומק עם כימיקלים רעים שונים ומשונים. השטח הוא ענקי וקיימת בו צמחיה, למרות הרעלים, ונותר מבנה אחד, שנראה כשניים, מבנה בטון חשוף ונוקשה. ברוטאליזם ברוטאלי וחזק של מודרניזם מאוחר, אפור, מעניין, קשה, מרתק, כעת פעור, חלול, ריק, מוזנח, עגום ונטוש. אני מניח שהמבנה הזה ייהרס יום אחד למרות שדובר על שימור שלו וראוי היה לתעד אותו בצילום למען הדורות הבאים. אמנם תעשייה צבאית, אמנם ייצור נשק, אמנם קרקע מזוהמת ברעלים והרבה נזק, אבל ארכיטקטורה טובה יש כאן, וגם צד חברתי לעניין, עבדו כאן אנשים, פרטים, אזרחים, זה היה מקום עבודתם. אז הנה עוד מתחם מתועד, מצולם, שבינתיים גם יצרו בו גרפיטי, יצרו בו אמנות נפלאה ועוצמתית, שגם אותה ראוי לתעד. עכשיו, שיעשו כאן מה שהם רוצים או יכולים או עדיין לא, עד אז זה אי גדול ושומם עם הרבה היסטוריה חצי מפוקפקת ועם צמחים ששותקים.
נתחיל עם צילום היסטורי ונמשיך עם 4 צילומים מ-2005 ואח"כ עם 31 צילומים מ-2010, כולם שלי.
*
*
צילום מויקיפדיה משנת 1955
*
צילומים ממאי 2005:
*
*
*
*
*
צילומים מאוקטובר 2010:
*
*
*
*
צומח דומם
*
*
*
*
*
האמן KLONE הגאון
*
*
*
*
מערכות בטון
*
*
*
*
*
פלאש מצמרר
*
*
נעים זה לא כאן
*
KLONE – אמן נפלא
*
כאילו תערוכה רק בשבילי
*
*
אוהב את הצילום הזה
*
*
צבעוניות רעילה
*
*
רווח או מרווח
*
מוות חי
*
*
ו"שלום" על ישראל
*
הודעה חשובה:
אנא רישמו לעצמכם תזכורת ביומנים הכתובים או הסלולאריים – ביום ראשון, ה-8 לחודש אפריל, בעוד כשבוע וחצי מהיום, בשעה 23:00 בלילה, ישודר בגלי צה"ל ריאיון בן שעה שלמה איתי. זהו ריאיון שהוקלט נדמה לי כבר בספטמבר 2011 והיה אמור להיות משודר בסוכות 2011 אך נדחה, כמו כמה תכניות מיוחדות אחרות, עקב שובו של גלעד שליט לחיק משפחתו. ההקלטה חיכתה בסבלנות לזמן מחודש לשידור והנה, אם הכל יהיה בסדר, זה יקרה כאמור בתאריך ובשעה שציינתי. שעה שלמה של ריאיון איתי, בו אני מסביר על הכל, הצילום, הפעילות, העמותה, על עצמי וכ"ו- ואני ממליץ מאוד להאזין, אתם מוזמנים לעשות כך וגם להפיץ את הבשורה. תודה רבה ליונתן גת.
שרון רז
*
*
מרץ 29, 2012 at 9:24 am
מרתק
זמן שקפא מציאות שאבדה והכל ממתועד מבעד לעדשה
צילומים לארכיון..
מרץ 29, 2012 at 9:26 am
נהדר שרון, העבודה שלך מרגשת אותי כל פעם מחדש.
מרץ 29, 2012 at 9:31 am
הגרפיטי יקירי מכולם.
אחד הבנינים המכוערים שראיתי
משתווה – כמעט – למפלצת שנקראת "התחנה המרכזית תל אביב"
בכלל
כול ארכיטקטורת הבטון עושה לי פריחה. חסרת אסטטיקה ומגויסת לחלוטין.
ואתה
מצליח להוציא יופי
גם ממה שכול כך כול כך מכוער.
חג אביב מלא טוב שרון.
שולמית.
מרץ 29, 2012 at 9:32 am
לוחות בטון להצללה נעלמו מהנוף וחבל – פיתרון מוצלח בהרבה ממרקיזות בד קצרות חיים, רפפות עץ, אלומיניום או ברזל שמחייבות צביעה וכו'
ומבנה מאולתר על הגג אופייני למערכת הביטחון…
מרץ 29, 2012 at 9:36 am
אני מכירה את המקום הזה היטב כי אני עוברת עם האוטובוס שם כל יום במשך 20 שנה לפחות. אני אומרת בהחלט אפשר לשפץ את המקום ולעשות פארק יפה שם אבל כמו שאני מכירה את עיריית תל אביב המקום יהיה מלא בניינים חדשים.
ואגב אני רוצה להגיד לך שרון שאני עברתי ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ליד קולנוע רמה וראיתי שהם שמו גידור מסביב הקולנוע והם עשו משהו נחמד ורשמו את השם רמה וזה ריגש אותי שיש באיזשהו מקום סנטימנטים למקום הזה.
חג שמח שרון
מרץ 29, 2012 at 9:47 am
יש משהו קצת מצמרר בתיעוד הזה של מבנים נטושים. לשחזר אחורה את החיים שהיו בהם פעם.
והגרפיטי הזה, יחד עם רסיסי המידע שנתת כאן, יצר המחשה ממש חזקה לענין. פשוט מרתק.
יופי של פוסט וברכות על הראיון. שלח לינק, שנוכל לשמוע.
חג שמח!
מרץ 29, 2012 at 9:53 am
אתה משוגע שנכנסת למקום הזה.
המקום הזה מלא רעלים ולכן אף אחד לא בונה בו מגדלים כי עלות הניקוי שלו יקרה ולמשרד הבטחון לא אכפת.
אותי לקחו לשם פעם כשהייתי קטן באחד מימי העצמאות כשזה היה פתוח לציבור.
אני זוכר שהראו שם איך מיצרים אקדחים ומאוד התלהבתי.
מרץ 29, 2012 at 11:26 am
הגרפיטי של KLONE עוזר להעביר חלק מהתחושה המצמררת שהמבנה הזה מעביר…
הוא אומן גדול!
אני רוצה לראות צילומים נוספים של עבודות שלו!
עבדתי שלוש שנים בדרך השלום 9 וכל יום ראיתי את המבנה והשטח. אמרו לי שהקרקע מזוהמת ולכן לא משתלם לבנות שם, למרות שזהו שטח ענק!
תודה על התעוד הנפלא.
מרץ 29, 2012 at 4:22 pm
מסכימה עם רון. הגרפיטי מקסים ומחייה את הבטון המורעל
מרץ 29, 2012 at 12:52 pm
מרתק,מסקרן ומרגש להתבונן בצילומים.
כל מקום כזה,כל סיפור שעומד מאחוריו,ראויים לכבוד שאתה נותן להם.
חג שמח!
מרץ 29, 2012 at 1:44 pm
מרתק כתמיד. והגרפיטי בכלל. רושם לעצמי את שעת השידור
מרץ 29, 2012 at 4:14 pm
באופן מוזר, דווקא הבניין לא נראה לי מכוער בכלל. משהו בסגנון שלו מדבר אליי.
הגרפיטי מהמם.
וכן, אני מקווה שלא נגרם לך שום נזק בריאותי מכל החוילרע שקראתי בתגובות שמסתובב שם בקרקע, באוויר ואלוהים יודע עוד איפה.
מרץ 29, 2012 at 5:30 pm
ברוטאליזם תמיד היה הסגנון המועדף עליי.
מרץ 29, 2012 at 7:19 pm
הבניין והציורים מתאימים כל כך,
ואני אוהבת את זה וגם את אלה.
על שאר העניינים:
השטח/הזיהום/הבנאליה של הרשע וכו',
אין לי מה להוסיף.
ואולי לא כדאי שתיכנס למקומות כל כך מזוהמים,
בכל זאת…
מרץ 29, 2012 at 9:27 pm
מקסים… התרגשתי מאוד.
מרץ 30, 2012 at 6:26 pm
זה מקום מסקרן ביותר… שווה תחקיר שילווה בצילומים שלך 🙂
הדבר הראשון שתפס אותי הוא ההוראה שאי אפשר לצאת מהחנייה לפני 16:00. מכריחים אותך להישאר עם כל הרעלים, עניין מאיים מאוד. וזה מוביל כמובן לגרפיטי הסרטם המצמרר. המבנה כולו נראה כמו סרטן בלב העיר 😦
והגרפיטי של KLONE – על שזכית למופע הפרטי הזה, כולי קנאה 🙂 מוכשר ברמות על.
מרץ 30, 2012 at 7:50 pm
תודה רבה לכולכם על התגובות המעניינות והיפות, על הלייקים וכ"ו.
רגזנטו- אכן פיתרון הצללות בטון ובאמת קצת חבל שזה נעלם. עיצובית זה חזק מאוד כאן.
יעל- השימוש בשם רמה בקולנוע רמה, או בפרוייקט היוקרתי החדש שממיס את רובו, הוא גם מתבקש אך גם מזוייף ושיקרי כמובן, עלה תאנה שמנסה להשכיח את זה שאת רוב הקולנוע הרסו כבר ויהרסו ותישאר רק החזית הפינתית, שזה כאילו יותר טוב מכלום אבל זה גם לא הרבה וללא תוכן ממש.
הילה- יש משהו מצמרר במתחם הזה, במבנה הזה ובגרפיטי הגאוני שבו, בגלל הצבא, הנשק, הזיהום וכ"ו והאמנות המצויירת המתייחסת לזה ונמצאת ממש על הקירות הללו.
רונן- אני קצת משוגע, כן, אבל לא ממש בגלל השעה הזו שביליתי שם, לא מאמין שזה ממש נזק בריאותי. מדהים שלקחו אותך לשם ביום העצמאות, קשה לדמיין את המקום הזה פתוח לציבור.
חן- עבודות של קלון ניתן לראות ברחובות, על קירות, במיוחד במקומות כאלו, וצילומים ניתן לראות בדפי פייסבוק שונים, ברשת, ויש גם ספרים שהוציא. מומלץ.
תמי, מיכל- תודה על הדאגה לבריאותי….
מסכים לגבי השלט המוזר, גלית, והצ'ופרים שלי בתיעודים הללו ה באמת לפעמים האמנות על הקירות, אם כי יש בניינים ומתחמים שאני מסתובב בהם שאפילו אמני הגרפיטי לא הגיעו אליהם, רבים כאלו, כמובן שככל שמתרחקים מהמרכז זה נפוץ יותר, זה שאין אמנות על הקירות…
שרון רז
אפריל 1, 2012 at 9:56 am
זה לא בהכרח רע שהמתחם עומד נטוש. לא כל נדל"ן חייבים לנצל עכשיו ומיד. המקום יכול להיות ריאה ירוקה לתל אביב גם אם לא יסתובבו אנשים בין הצמחים.
אני מאמין גדול בכוחו המתקן של הקומפוסט, ואת האדמה שם אפשר לתקן עלי ידי פיזור כמויות גדולות של קומפוסט והצנעתו, ולאחר מכן שתילה של צמחיה, בעיקר עצים. ובעוד 10 שנים, אפשר יהיה לתת גם לבני אדם להסתובב בין העצים הגבוהים ומעז יצא מתוק.
באזורי תעשיה מזוהמים לא פחות בגרמניה נקטו בשיטות דומות, וזה הצלחה לא מבוטלת. ובלי להרוס את הבניינים.
אפריל 4, 2012 at 9:18 pm
הייתה איזה סטודנטית בבצלאל שעשתה פרוייקט גמר על המתחם.
אפריל 4, 2012 at 10:04 pm
לשין גימל- אכן, אין לי שום בעיה עם זה. ריאה ירוקה זה אחלה. אבל אני בספק אם זה יקרה כאן.
ערן- אוקיי, מעניין מה היא תכננה כאן, מה הציעה כאן, מקווה שזה מעניין…
שרון