על בתי קולנוע ותיקים, נטושים, דומים, שונים ועצובים
חלק א' – איזור הצפון
חילקתי לשלושה פוסטים שונים ועוקבים את מה שהיה אמור להיות פוסט אחד. העניין הוא שיש לי כל כך הרבה צילומים של כל כך הרבה בתי קולנוע ישנים ונטושים שצילמתי ברחבי הארץ בשלוש ומשהו השנים האחרונות שנוכחתי לדעת שזה יהיה בלתי אפשרי לשים את הכל בפוסט אחד גדול. חשוב להדגיש כי באתר אדריכלות נעלמת תמצאו את מלוא הסשנים המקוריים של הצילומים וכמעט כל בית קולנוע מתועד בהרבה יותר מצילום אחד או שניים. שם נמצא הכל, בתוך הארכיון האורבני, מחולק לפי הערים והיישובים השונים. לכאן בחרתי מדגם מייצג של רבים מהם, לא של כולם. מבחינת האיכות הטכנית והגודל יש להבהיר כי אני מצלם אותם במקור ברזולוציות גבוהות ובנפחים גדולים אך לשם הכנסתם לאתרי האינטרנט הם צריכים להיות מוקטנים בנפחם, גודלם ואיכותם לצרכי גלישה.
אחד מסוגי המבנים שהכי מרתק אותי באופן אישי הוא בית הקולנוע. במצבם הנטוש הם בו זמנית מדהימים ועצובים. הם מתים אך לכל אחד מהם הסטוריה עשירה ביותר. כל אחד מהם היה מרכז בילוי ותרבות שאליו התנקזו עשרות או מאות אלפי אזרחים, בגילאים שונים, במשך השנים שהיו פעילים. האזרחים הללו, שבגרו עם השנים, אנחנו, מוצאים את עצמנו לפעמים מתגעגעים אליהם בצורה כל כך חזקה שזה כמעט מדכא. אנחנו איבדנו אותם, הם איבדו אותנו. מכשירי הווידאו, הקניונים ושליטתם המניפולטיבית של חברות הסרטים גרמו לכך שבתי הקולנוע הותיקים החלו להתרוקן מתוכן, כי קיבלו סרטים פחות אטרקטיביים וכי בא שכן חדש לשכונה בדמות המרכז המסחרי הנוצץ והסגור המתקרא קניון. |
כיום בתי הקולנוע החדשים כבר לא נראים כמו שהותיקים נראו. הם לא דרמטיים בעיצובם ובדרך העמדתם ברקמות האורבניות כמו שקודמיהם היו. סממני האר-דקו וההוד נעלמו כמו שגם צינורות האינסטלציה מברזל כהגדרות תורים לקופות נעלמו. הוד וצניעות, עוצמה של נוכחות וגם פשטות, דקורציה לצד פונקציונליות. הכל התחבר אז ליישות אחת נחרצת של מקום מיוחד, של תמצית בילוי מענג, של תרבות, אמנות וחברה.
אז הנה לפניכם תצוגת מדגם של מבחר צילומים ממבחר בתי קולנוע ותיקים ונטושים. את חלקם תכירו ואת חלקם תסתקרנו אולי להכיר. לא נוכל להיכנס יותר לתוכם ולצלול לתוך סרט איכותי, לא נוכל לברוח אל פנימיותם מהמציאות המתישה כי הם סגורים, ריקים, מרוקנים, נעולים, חסומים ולא מתפקדים יותר. זה מתעתע, אכן, כי הם, שעדיין עומדים בתוכנו רוצים אולי שנרצה בהם שוב, אך אנחנו הפנינו עורף, ואנחנו נצטער על זה. |
נהריה:

קולנוע הוד, מרכז נהריה, המתעתד להיהפך למרכז קניות ועסקים, או שכבר נהפך לכזה, או שלא, צילום: שרון רז
חיפה:

קולנוע נוף הנטוש, קרית שפרינצק, חיפה, צילום: שרון רז (ותודה לחברי חיים, שהוא חיפאי במקור ואוהב את העיר, שהדריך אותי בסיור הצילומים ההוא)

הקופות והכניסה לקולנוע נוף הנטוש, קרית שפרינצק, חיפה. למזלכם, ריח השתן אינו מצורף לצילום, צילום: שרון רז

קולנוע עצמון הנטוש, הדר הכרמל, חיפה, צילום: שרון רז

קולנוע מירון הקטן עם כניסתו הנחבאת אל הכלים, והכלים נחבאים בתוכה. הקולנוע הציג גם סרטי זימה מסוגים שונים. צילום: שרון רז

חזית קולנוע אורה הענק והנטוש, הדר הכרמל, חיפה, צילום: שרון רז

חזית קולנוע רון הנטוש, הדר הכרמל, חיפה, צילום: שרון רז

חזית קולנוע רון הנטוש, הדר הכרמל, חיפה, צילום: שרון רז

הזעם והזוהמה. קופות קולנוע רון הנטוש, הדר הכרמל, חיפה, צילום: שרון רז

הכניסה לקולנוע מלודי, הדר הכרמל, קרוב לקולנוע רון, שהיה מאוד קשה למצוא אותו כי זהו קולנוע שנסגר כבר עד שנות השבעים, ומעט עוד זוכרים אותו. צילום: שרון רז

קולנוע תמר הוותיק מאוד והנטוש, נמצא צמוד לבריכת הפועל הנטושה אף היא, ושימשה לוקיישן בסרט כנפיים שבורות. צילום: שרון רז

קולנוע תמר, או שרידיו, מצולם מאחור, וניתן לראות כי אין גג ואין פנים אלא מעטפת בלבד, ובתוכה צמחיה טבעית שאיש אינו חווה. צילום: שרון רז

קולנוע שביט המרשים והנטוש, מרכז הכרמל, צילום: שרון רז

פרט, קולנוע שביט הנטוש, מרכז הכרמל, חיפה, צילום: שרון רז
אור עקיבא:
הקולנוע המרכזי והנטוש זה שנים רבות, מרכז אור עקיבא. באיזור הכניסה לקולנוע שוכן דוכן פלאפל מצויין מזה כשלושים שנה. צילום: שרון רז
חדרה:
פנים קולנוע חדרה הנטוש, מרכז חדרה, צילום: שרון רז

פנים קולנוע חדרה הנטוש, מרכז חדרה, צילום: שרון רז
זכרון יעקב:

קולנוע קיץ ללא גג, נטוש, שהכניסה אליו היתה מתוככי המרכז המסחרי הקטנטן שנמצא מתחתיו. מרכז זכרון יעקב, צילום: שרון רז
נתניה:

קולנוע אסתר הנטוש זה זמן רב, וחלקו משמש כמסעדה. מרכז נתניה. צילום: שרון רז

קולנוע שרון המרהיב והענקי, וכמובן הנטוש, מרכז נתניה, צילום: שרון רז
צילומים רבים נוספים של בתי הקולנוע הללו ושל אחרים ניתן לראות באתר אדריכלות נעלמת.
אפריל 13, 2007 at 6:24 pm
ראיתי שם לא מעט סרטים בעבר הרחוק ואגב בחיפ]ה היו עוד כמה בתי קולנוע אבל הם כנראה נהרסו מזמן
צילומים מרשימים מאוד
אפריל 18, 2007 at 9:17 am
אכן היו עוד כמה וכמה בתי קולנוע בחיפה שהספיקו להיעלם מהרקמות האורבניות שהיכרנו. היום עומדים במקומם סתם בניינים או חניונים.
אפריל 21, 2007 at 3:12 pm
היו חמישה בתי קולנוע:
"אורות" בקרית מוצקין, שהיה שייך (ואולי עדיין) למשפחת גלובוס.
"ניצן" בקרית ים, ברחוב הראשי
"היובל" (נדמה לי) בקרית חיים
"סביון" ו"ספיר" בקרית ביאליק.
בקולנוע ספיר היה ניסיון לעשות מין סינמטק – הקרנת סרטים ישנים.
כל בתי הקולנוע האלה נסגרו קצת אחרי שנבנה הקריון, עם תשעת בתי הקולנוע הקטנטנים שלו.
מה שהיה כייף בבתי הקולנוע הישנים, זה שהאולמות לא היו מלאים אף פעם, ואפשר היה לבחור איפה לשבת – רחוק או קרוב. לפעמים היה גם יציע, ששימש לעוד דברים חוץ מצפיה בסרטים.
האתר שלך מקסים.
אפריל 22, 2007 at 11:26 am
עלמה7 הזכירה לי נשכחות. ב"ניצן" הייתי רואה את כל הקלאסיקות – סופרמן,מסע בין כוכבים, מלחמת הכוכבים, פלאש גורדון, מת לחיות. חלק מהסרטים היו מוקרנים ברצף כלומר, קצת כמו GRINDHOUSE היינו באים לשני סרטים ברצף. חוויה שעד היום אני זוכר. ב"אורות" ראיתי את "מיסטיק פיצה" , "אישה יפה", "שומר הבארים". תודה על הנוסטלגיה ועל האתר.
אפריל 22, 2007 at 9:45 pm
יש לי צילומי זירוקס של מפה של הקריות עם סימונים של כמה בתי קולנוע מאלו שהזכרתם, אני מקווה שהם עדיין שם, אני מתכנן כבר זמן רב להגיע ולתעד ומקווה שהזמן יימצא כמה שיותר מהר. תודה על התגובות.
אפריל 30, 2007 at 3:40 pm
היו את אמפי, ארמון, חן, פאר, אוריון, ועוד כמה שלא הצלחתי להזכר בשמם, עד שניסיתי את "גוגל".
http://www.televizia.net/vb/showthread.php?t=7798&page=2
מאי 4, 2007 at 7:04 pm
מצאתי את אתרך במקרה,אך הוא הקסים אותי.
אני דיגגר-חובב,ובחלק של בתי-הקולנוע אתה חידשת לי את הנושא לגמרי,גרמת לי להצמיח נקודת מבט חדשה לגמרי לגביהם.
מאי 10, 2007 at 9:19 am
ראשית, אני חושב שאתה עושה עבודת קודש. שאפו. בארץ לא מקדשים את העבר וחבל. הורסים מהר מידי, בשם הריצה אחרי הכסף.
לגבי נתניה:
היו שם חמישה בתי קולנוע שאני זוכר.
קולנוע מגדלור- המיתולוגי, בצד הדרום מערבי של כיכר העצמאות.זה היה קולנוע פתוח לימות הקיץ.
לא נשאר ממנו זכר.
קולנוע סטודיו- בצד הצפון מערבי של כיכר העצמאות. היה מחולק לקולנוע פתוח וקולנוע סגור. הצטיין בעיקר בסרטי פעולה.
קולנוע אסתר- שצילמת אותו. ישב כמעט על הים. המתחרה העיקרי במחינת איכות סרטים לקולנוע שרון. שם ראינו את אסקימו לימון ואת סרטי המתיחות של יהודה ברקן. הקולנוע שימש בעברו הרחוק יותר, כריכוז למעפילים שהגיעו לארץ.
קולנוע יגיל- הקולנוע הערסי של נתניה, הרבה סרטי קרטה. והמון סרטי איכות במקביל. אפילו הקרנות חצות שכללו את מופע הקולנוע של רוקי , סרט אילם של מל ברוקס. כסאות עץ.
קולנוע שרון- המפואר שבבתי הקולנוע. ספינת הכתר, היה שייך (וכנראה עדיין שייך ) למשפחת לנדא. תקצר היריעה מלתאר את כמות החוויות שקולנוע שרון סיפק. אתה יודע מה נתתי לי רעיון לפוסט.
ואגב, בכרכור, בה אני מתגורר כיום ישנו קולנוע אוריון שקיים לדעתי משנות ה-40. רחוב המייסדים לא רחוק מפלאפל דבורה. הוא מיועד להריסה, למרות שהחלום שלי זה לצבוע אותו ולהפעיל אותו מחדש.
כדאי לצלם לפני.
אתה מוזמן.
מאי 20, 2007 at 12:01 pm
אני חיפאי במקור, ושרידי בנייני ציבור בכלל – ובתי קולנוע בפרט – הם דבר שמרתק אותי.
אכן הלב נצבט למראה הדינוזאורים השוממים האלה.
בקולנוע "נוף" עוד הייתי רואה סרטים במחיר מוזל של 5 לירות (!)
אוגוסט 21, 2007 at 5:42 pm
שלושה מבתי הקולנוע היו מסביב לכיכר העצמאות – מגדלור שהוזכר, שהיה קולנוע פתוח לקיץ בלבד, ושהיה בו יציע, שהיה מיועד (כך סיפרו לי הורי) לקצינים הבריטים בזמן המנדט, בעוד שהחיילים הפשוטים ישבו באולם. אנחנו הילדים היינו מטפסים על העצים מסביב לאולם ורואים את הסרטים דרך הגג שלא היה. חוץ מזה היו שם גם הופעות חיות. לדעתי ראיתי שם את "התרנגולים".
הקולנוע השני היה קולנוע אסתר , שצולם כאן, שהיה קולנוע גדול מימדים, לא כמו "שרון", אבל בכל זאת, וגם בו היו הופעות. שם ראיתי את "שלישית גשר הירקון".
מעבר לכביש היה קולנוע "סטודיו" שאכן היה חצוי לאורכו לשניים – חצי סגור וחצי פתוח. והחוויה בו היתה כזו שלא משנה באיזה אולם ראית את הסרט, תמיד שמעת גם את הסאונד של האולם השני.
קולנוע "יגיל" עם המערבונים וסרטי המופת (יחסית לנתניה) היה אולם קטן במרתף של פסאז' ליד המשביר. היה אחלה קולנוע ליומיות, וכששבגרתי והגעתי לפריס בתי הקולנוע הקטנים שם הזכירו לי מאוד את קולנוע "יגיל" שלנו.
קולנוע "שרון" לשדעתי היה אחד מבתי הקולנוע המפוארים בארץ, אם לא בעולם, באמת משהו יצא דופן עם יציע ונברשות. משהו מדהים.
ונדמה לי שגם היה איזה קולנוע קטן בשיכון ותיקים, "מיקהל" או משהו כזה, לא?.
אוגוסט 21, 2007 at 5:55 pm
תודה רבה על התגובה המפורטת. האם ידוע לך מה מצבם עכשיו? נהרסו? שרידים? מחוקים? וגם כתובותיהם אם יש לך או בערך אפילו. טוב, כנראה אצטרך לחזור לנתניה בקרוב.
ולגבי קולנוע שרון- שמופיע, כמו אסתר, גם באתר אדריכלות נעלמת, ביתר פירוט, הוא היה אכן ועדיין מבנה מאוד גדול ומאוד מרשים. לאחרונה שלח לי מישהו צילומים מתוכו, כמו שהוא היום בפנים. גם זה באתר אדריכלות נעלמת. תודה שוב על הטיפים
אוגוסט 23, 2007 at 6:57 am
אשמח לבוא איתך לסיבוב בנתניה, אם הזמן יאפשר
לי זאת.
כתוב לי וננסה לתאם
kobiniv1@walla.co.il
נובמבר 1, 2007 at 1:31 pm
הוא נמצא בפסאז' קטן ברח' הרצל, לא רחוק מפינת שד' וויצמן ומתחנת "אגד".
השרידים של הקופות והירידה למרתף אפשר לראות עד היום.
אני זוכר בילדותי סרטי "ברוס לי", מערבונים וכד'.
מאוחר יותר, הוא שינה בעלות ותחת השם "סטודיו" הוא הציג סרטי חצות וסרטים איכותיים, מין קולנוע "פאריז" בנתניה. לא כל כך עבד..
ינואר 9, 2008 at 8:41 pm
ווי, הזכרת לי נשכחות….
קולנוע סטודיו היה פצפון וממש על הפנים, אבל היו בו סרטים טובים. מעניין באמת לחזור ולראות מה נשאר מהמקום.
לגבי קולנוע אסתר, הוא הפך לסופר פארם או איזה דראגסטור שכזה.
ומה עם קולנוע שרון באמת? אני זוכרת ששנים הוא עמד סגור אבל כיום…? הפך למגרש חניה???
ינואר 9, 2008 at 10:13 pm
אדוה, בקולנוע אסתר היתה מסעדה או מועדון אירוח כזה או אחר כשהייתי שם בפעם האחרונה, מזמן, וקולנוע שרון כנראה עדיין עומד על תילו מאז שצילמתי אותו כי גם שלחו לי עדכונים של צילומי פנים משם, בניין ענק ומרהיב, נטוש, עזוב ומלא פוטנציאל כמו שהוא, כך במרכז נתניה, חבל
ספטמבר 11, 2009 at 12:23 am
אני גדלתי על חומרי הגלם שבנו את קולנוע נוף הייתי מתפס למעלה וקופץ לחול שהיה בהרמה גדולה שסיימו ליבנות אותו היינו ניכנסים ליראות את ניסים סרוסי צביקה פיק שלומה הרצי הגשש החיור סרטים מיכול הסוגים עד שהגיע הדי וי די וכול התכנולוגיה של סרטים בבית
נובמבר 23, 2009 at 2:41 pm
במקרה הגעתי לכתבה הזו (ולאתר בכלל). רציתי רק לציין כי קולנוע הוד כבר מזמן הפך למרכז קניות.
נובמבר 24, 2009 at 1:05 pm
תודה דוד
זה היה צפוי לצערי
השאלה אם הפך לקניון באותו בניין, כלומר עשו שינויים במבנה או שהרסו אותו ובנו חדש?
פברואר 13, 2010 at 4:15 am
שלום רב מאוד שמחתי לגלות את האתר שלך אתה עושה עבודת קודש ויישר כח על כך כל הכבוד,ורציתי לציין שאני בילדותי הלכתי לקולנוע עצמון בחיפה יחד עם שכנה שלי שהיא בת גילי איני זוכר באיזה סרט היינו בעצמון אבל זה הקולנוע היחיד שהייתי בו מבין כל הקולנועים הוותיקים בחיפה
תמיד אני סקרן להיכנס לבתי קולנוע ישנים ונטושים פעם לפני כמה שנים נכנסתי לקולנוע שביט שנמצא בכרמל ואני זוכר שראיתי כסאות שחלקם עדיין קיימים ועומדים במקומם,אבל חלקם היו שבורים,נדמה לי שהיום כבר אטמו באמצעות בלוקים את קולנוע שביט ולא ניתן להיכנס אליו בכלל נראה לי שכמעט ולא ניתן להיכנס למבנים הישנים של בתי הקולנוע כי זה עלול להיות מסוכן בגלל שהם עלולים להתמוטט,אני באיזה מקום חבל שבתור ילד כמעט ולא הלכתי לבתי קולנוע למשל בשנות השמונים שעדיין בתי הקולנוע הוותיקים היו עדיין פועלים
שוב אני רוצה לברך אותך על האתר המדהים שלך,ואשמח שתארגן אולי סיור קבוצתי מודרך בכל בתי הקולנוע הישנים והוותיקים בחיפה זה חלום שלי לעשות דבר כזה והלוואי שזה יהיה אפשרי להיכנס לתוך המבנים המיוחדים הללו שתמיד הם ישארו חלק מאיתנו
בברכה דורון
פברואר 13, 2010 at 9:22 am
תודה רבה לך דורון
יולי 1, 2011 at 6:43 pm
כל הכבוד שרון , יפה שהספקת לצלם משהו מהעבר המפואר
בנהריה המבנה של קולנוע הוד השתנה לחלוטין כיום ומשמש כמרכז קניות
היה גם את קולנוע רון נהריה בכיכר העיריה , בקומה השניה מצד ימין , הוד ורון היו של אותם בעלים
רון היה קטן יותר מהוד אולי טיפה יותר מפואר ממנו בתור חדש יותר
מכירת הכרטיסים היתה בקומה התחתונה כיום המבנה הדיי פשוט חיצונית נשאר עם שינויים קלים
ומשמש בתור אולם שמחות .
היה גם את קולנוע שרון נהריה בשכונת טרומפלדור הכי קטן משלושתם , פעל באותה תקופה,
הקרין בעיקר סרטי זימה וקראטה , נשאר חלק לא מרשים ממנו .
בתקופה יותר מוקדמת כך לפי סיפורים מהותיקים יותר
היה גם את קולנוע גליל נהריה בשכונת כצנלסון – קולנוע קייצי , אין לי מושג איפה בדיוק הוא נמצא.
היה עוד אחד שאין לי מושג איך קראו לו על רחוב הגעתון צמוד לשופרסל הגדול מצפון לו- גם קולנוע קייצי.
פברואר 23, 2012 at 2:07 pm
שלום שרון , גם אני מתעדת הרשומות שונות דברים נטושים ומוזנחים בחיפה, אני מתבוננת מנקודת מבט של אמנית שחיה פה ומוטרדת מהזנחת אמנות שנמצאת ברחובותינו
יש לך בלוג נהדר
תודה כה לחי מרים
פברואר 23, 2012 at 2:09 pm
נ.ב. הבלוג שלי "לראות אמנות אחרת" [אפשר לגלגל כך] או http://www.differentart.org ברשומה מופיע גם אתר האמנות שלי
מרים
מרץ 31, 2012 at 8:45 pm
אמרטובשין- תודה רבה על התגובה, סליחה שבאיחור. יופי של מידע, תודה.
מרים תודה רבה, מעניין.
שרון רז
מרץ 10, 2014 at 9:53 am
והיה גם את קולנוע "חיפה", מול ביה"ס הממ"ד "מוריה" ברח אנילביץ', שנסגר בסוף שנות השישים או תחילת השבעים (לא זכור לי במדוייק), היה אמור להפוך לאולם אירועים, אולם עמד נטוש עד לפני כ 7-8 שנים, שאז הרסו ובנו במקומו דיור מוגן לעולים מחבר העמים (אני יודע את כל זה כי גרתי ממש ליד הקולנוע)
מרץ 10, 2014 at 7:05 pm
תודה ראובן. במסעי הספציפי ההוא עם מומחה הקולנוע (ובמיוחד החיפאיים) דוד שליט הגענו בהכוונתו גם לשם, היכן שהיה קולנוע חיפה שהוא באמת אולי הכי פחות מוכר מכולם. לצערינו כשהגענו הוא כבר לא היה אלא המבנה שנבנה במקומו. לא הרבה זוכרים או יודעים מבית הקולנוע הזה באמת. שרון
פברואר 2, 2016 at 11:38 am
בקרית עמל טבעון היה קולנוע בשנות הארבעים ועד שנת1958.שהוקם על ידי יהודה גוטמן היו שם סרטים והצגות .לאחר מכן נבנה קולנוע זוהר עם עוד שני שותפים.והקולנוע הישן נמכר להסתדרות והפועל ומשמש עד הים אזור מגרשים לטניס.
פברואר 15, 2020 at 9:06 pm
עדכון ממני – פברואר 2020
חברים, ידידים, מכרים, עוקבים נאמנים, גולשי הבלוג הותיקים והחדשים.
זהו זה, הגיע הרגע המיוחל. אחרי 16 שנה של עשייה, יצירה ותשוקה אני גאה לכתוב שהשקתי את קמפיין ההדסטארט שלי להגשמת החלום של ספר הצילומים הראשון, והכה מתבקש שלי, "נטושים".
אתם מוזמנים להיכנס, לקרוא, לצפות בסרטון, לבחור לכם תשורה ולתמוך במפעל החיים שלי. הצטרפו אליי. הגיע הזמן לספר הזה!!!! תודה.
שרון רז
נא להקליק כאן:
https://headstart.co.il/project/55349