*
קודם כל הודעה חשובה – ביום שלישי הקרוב, ה-18 לחודש אוקטובר, בשעה 19:00 ישודר ראיון בן שעה (!) איתי בגלי צה"ל (!) (לביבי לא נותנים שעה ברדיו). בראיון אני מדבר על עצמי, על הפעילות הייחודית של התיעוד הצילומי שאני מבצע משנת 2004, על העמותה החדשה- עמותת "נטוש" לתיעוד צילומי של מבנים ותיקים ונטושים בישראל ועל דברים נוספים. כרגע זהו לוח השידורים אבל לרגל חזרתו של גלעד שליט למשפחתו בקרוב, כנראה ביום שלישי, הרי שייתכן מאוד כי השידור יידחה, כרגע זו השעה שנקבעה. אשמח מאוד אם תפיצו ותאזינו.
*
אולי זו הפרידה הסופית, אולי לא, אני מאמין שעוד אשוב לראות עוד שלב בהריסה או את הסוף ממש, אולי פרידה סופית לא תהיה אף פעם כי חוויות התיעוד הצילומי מחוץ ובעיקר בתוך קולנוע רמה המיתולוגי של רמת גן לא ייצאו לי מהראש אף פעם. את קולנוע רמה צילמתי בעבר מבחוץ כמה פעמים ואז היתה את הפעם ההיא שסוף סוף הצלחתי להיכנס פנימה ולתעד, מומלץ להיכנס לפוסט ההוא למי שלא מכיר אותו (להקיש כאן). בחודש שעבר, ספטמבר 2011, נכנסתי שוב, רק לאולם, וראיתי את אותו המקום שאותו עזבתי בפעם שעברה (נובמבר 2009) מינוס כמה שורות של כסאות ועוד קצת הרס. לפני כמה ימים, אוקטובר 2011, נכנסתי שוב כשאני יודע שפעולות הריסה התחלתיות כבר החלו במקום, אפשר לומר הכנה להריסה הגדולה והסופנית שתהיה כאן בימים הקרובים. לבסוף מה שעתיד להישאר מכל קומפלקס קולנוע רמה הותיק הוא קיר, היא החזית הראשית, פסאדה, קישוט שאין מאחוריו כל תוכן או זכר, כל חלל או נפח, רק לובי של מגדל חדיש ואותו מגדל ענק מתנוסס מעליו. הנה לפניכם פרידתי הכמעט סופית מקולנוע רמה, 9 צילומים מספטמבר ואחריהם 80 צילומים מאוקטובר, מתוך כמה מאות. מרכין ראש ומוריד את הכובע בפני בית הקולנוע ששירת המוני אזרחים בימי פעילותו. חג סוכות שמח.
*
כל הצילומים- שרון רז. מה שחשוב הוא התיעוד הצילומי. זו הסיבה שקמה עמותת "נטוש". המבט אינו לעבר והאתמול חשוב פחות. מה שחשוב הוא התיעוד כאן ועכשיו. הוא חשוב בשביל מחר, בשביל המחר, בשביל עוד 5 שנים, 50 שנה ו-200 שנה. תיעוד צילומי מפורט, פונקציונלי, אמוציונלי, ריגשי, מדוקדק, חשוב, מהראש, מהלב, מהבטן ומהעין. הבניין עצמו כבר לא יהיה קיים בעוד מספר ימים. התיעוד הצילומי שלו יהיה קיים לעד ונגיש לצפייה ברשת. זו האג'נדה והיא תמיד היתה כזו.
*
*
9 צילומים מספטמבר 2011- המשך מעקב אחרי קולנוע רמה:
*
א-1
*
א-2
*
א-3
*
א-4
*
א-5
*
א-6 – פרט- מנורה (לכיוון ז'בוטינסקי)
*
א-7
*
א-8 – פרטים- לוח כרזות סרטים וחלונות מבואות ומסדרונות
*
א-9
*
*
80 צילומים מאוקטובר 2011 – קולנוע רמה ר"ג בתחילת ההריסה:
*
ב-1 – משמאל בניין מגורים ותיק שייהרס גם הוא לטובת בניית הפרוייקט החדש
*
ב-2
*
ב-3 – החזית המוכרת פחות, זו שלא פונה לז'בוטינסקי או לביאליק בר"ג אלא לבניין הותיק המודרניסטי השכן שכאמור גם הוא בשלבי הריסה
*
ב-4 – ההכנה להריסה, תחילת ההריסה, חור בקיר
*
ב-5 – פנים אולם בית קולנוע רמה, המפלס התחתון, מפלס הקרקע, עכשיו עם הרבה אור יום "תודות" לתחילת ההריסה, רוב הכסאות כבר נעקרו
*
ב-6
*
ב-7 – הפתחים/דלתות ללובי הפנימי שממנו נכנסו לאולם
*
ב-8
*
ב-9 – הרס הבמה, ניתן לראות מפלס מרתף שבו היו חדרי הלבשה וציוד לשחקנים בהצגות ובמופעים שהיו כאן, חוץ מסרטים
*
ב-10
*
ב-11 – "מאחורי הקלעים" – החלק האחורי של איזור הבמה
*
ב-12
*
ב-13 – פתחי איוורור מברזל
*
ב-14- הרבה מאוד ניירת שזרוקה כאן כשלושים שנה ואיש לא נדרש לה
*
ב-15
*
ב-16
*
ב-17
*
ב-18
*
ב-19
*
ב-20
*
ב-21
*
ב-22
*
ב-23 – הלובי הפנימי, שמוקף למעשה גם בלובי מסדרוני חיצוני יותר, זה הגובל במדרכה
*
ב-24
*
ב-25
*
ב-26
*
ב-27
*
ב-28
*
ב-29 – היציע – אם אני זוכר טוב, היו כאן הרבה יותר כסאות בפעם שעברה שהייתי כאן
*
ב-30
*
ב-31 – שימו לב כמה חלל ומבנה של בית קולנוע הוא כל כך הרבה יותר מרק החזית שלו, דרמטית ככל שתהיה
*
ב-32
*
ב-33
*
ב-34 – זהו תיעוד צילומי בלעדי של בית קולנוע רמה בר"ג, בעוד מספר ימים הוא לא יהיה קיים יותר ותלמיד או אזרח או סטודנט לארכיטקטורה או כל אדם אחר בכל גיל שירצה לדעת איך נראה חלל הפנים, איך נראה גוף תאורה בתוך הקולנוע, יכול לעשות את חופשי ברשת כאן ורק כאן, זו חלק מהחשיבות של התיעוד, הוא גורם לבניין להשתמר לעד, ההנצחה נעשית על ידי הצילום, הלימוד ייעשה בעתיד, החומר הארכיוני הזה הנגיש ברשת ישמש עוד רבים בעתיד, זהו שימור המורשת הבנוייה ע"י תיעוד צילומי
*
ב-35
*
ב-36 – חורי המקרנות בחדר המקרין שמאחור- כבר צולמו על ידי בעבר, אך אני יסודי עם האובססיה התיעודית הזו, עוד פעם אף פעם לא תזיק
*
ב-37
*
ב-38
*
ב-39
*
ב-40 – שולא יעבדו עליכם – שוב- הארכיטקט כאן פעם חשב, תכנן ועיצב וכל זה ייעלם, השארת קיר החזית אינה אלא קישוט חלול בלבד!
*
ב-41
*
ב-42
*
ב-43
*
ב-44 – ואגב נצפו כאן מזרונים וכוכי שינה, סוג של סקוואט עלוב ומאובק במיוחד, בלי שום הילה מעליו, למי שאין באמת כלום חי גם בבתי קולנוע נטושים (מבלי "להשתלט" עליהם ולהגיד שזה שלו) וזו לא הפעם הראשונה שאני מוצא ראיות לחיי שוליים שהם הכי נדחקים ודחוקים שיש, וזה תמיד עצוב ועגום
*
ב-45
*
ב-46
*
ב-47 – חדר המקרין – בפעם הקודמת שהייתי כאן המקרנות עמדו כתמיד. מאז גנבו אותם כנראה (אולי היזם דאג לפרק אותן על מנת להציג אותן אולי בלובי המגדל החדש בעתיד אבל אני מאמין שהסיכוי נמוך ובמקרה זה המכונות נגנבו, פורקו ונמכרו)
*
ב-48
*
ב-49
*
ב-50
*
ב-51
*
ב-52
*
ב-53 – האולם, למטה, מאוורר על הקיר (ברוב בתי הקולנוע של פעם לא היו מזגנים, בחלקם הם נכנסו אחר כך, עם הזמן)
*
ב-54 – המבניות, בגלל תחילת ההריסה והפירוק ניתן לראות יותר בבירור את המבניות, מרכיבי המבנה לפרטיו
*
ב-55 – מתאר לעצמי שאחד מהמקומות הטובים באולם היה מתחת למאוורר הזה ביום קיץ לוהט
*
ב-56 – או מתחת לזה…
*
ב-57 – הקשת של מבנה הבמה ההרוסה
*
ב-58
*
ב-59
*
ב-60
*
ב-61
*
ב-62
*
ב-63
*
ב-64
*
ב-65
*
ב-66
*
ב-67
*
ב-68
*
ב-69
*
ב-70
*
ב-71
*
ב-72
*
ב-73
*
ב-74
*
ב-75
*
ב-76 – החזית לרחוב ביאליק, ר"ג, שמתעגלת בפינה וממשיכה לרחוב ז'בוטינסקי
*
ב-77
*
ב-78 – זו החזית (הנהדרת) שישאירו, ש"ישמרו", וכאמור מבנה בית קולנוע הוא הרבה יותר מ-רק חזית, מ-קיר
*
ב-79 – מה שחשוב הוא שתיעדתי את כולו, בחוץ ובפנים, על ידי צילום מפורט, זה מה שחשוב, וזה יישאר בכל מקרה
*
ב-80
*
חג שמח
*
*
תוספת ששלח לי צחי ברכול ותודה רבה לו – 3 כרזות סרטים שהוצגו ברמה פלוס שני כרטיסי קולנוע:
*
*
*
*
*
אוקטובר 15, 2011 at 5:08 pm
מזעזע כמו סוג של רצח
מאז שעשית כתבה קודמת על בית הקולנוע
הייתי עוברת עם האוטובוס ומסתכלת לראות אם המקום עוד קיים
מצד אחד תמונות יפות מצד שני מזעזע לראות איך בית הקולנוע האגדי הזה
לאט לאט גוסס בין ההריסות הזדוניות שנעשו לו
עד היום שאני עוברת ליד קולנוע תל אביב ז"ל ויש לי צמרמורת
מעניין מה יהיה עכשיו עם קולנוע רמה
עצוב מאוד שרון אין מה להגיד יותר
ובהצלחה בשידור כל כך מגיע לך הראיון הזה
ואני כמובן מחכה לעוד הרצאה שלך 🙂
אוקטובר 15, 2011 at 5:33 pm
בכיתה ח' ראינו ברמה את ההצגה " הלילה ה-12"
עצוב. הדר. אורדע. אורלי. קסם. לילי. ובית הקולנוע בפינת עוזיאל , ואמפי בגן אברהם ושביט ונגה וכו'
העבר נקבר תחת ההריסות
ואני עוד מתעצבת על ארמון. בכל זאת חיפאית בעברי
אוקטובר 15, 2011 at 5:38 pm
ב-1 : מה הם הולכים לעשות עם העץ?
ב-32/33 – אפשר לקחת את בובות הראווה?
אני לא אצליח להקשיבלתכנית, אני מקווה שיהיה לה שידור חוזר. בכל מקרה אמרתי לאיש שיקשיב.
🙂
אוקטובר 15, 2011 at 6:10 pm
אשמח לשמוע את התוכנית. תודה. התמונות כמובן מצוינות, וכל כך עצובות
אוקטובר 15, 2011 at 6:50 pm
לא קשה לעצום את העיניים ולדמיין שהיו הופכים את המבנה גלריה לאומנות בסגנון ה – Muma בניו יורק.
מיקום מצוין, חלל מתאים, התרבות כבר מוטמת בקירות.
ואף על פי כן – ת.נ.צ.בה.
אוקטובר 15, 2011 at 7:03 pm
הלב כואב.
אוקטובר 15, 2011 at 8:18 pm
מכאיב ומרגש. תבורך על עבוודת הקודש שלך.
בשנות הששים נסעתי באןטובוסים מספר פעמים מישוב מרוחק כדי לראות את "סיפור הפרברים" בקולנוע רמה.
מי חשב אז שאראה בעתיד את ההריסות והחורבן….
אוקטובר 15, 2011 at 8:54 pm
זה היה הקולנוע של ילדותי. צמרמורת
אוקטובר 15, 2011 at 9:07 pm
אפשר היה לעשות הרבה מאוד דברים טובים עם הבניין הזה חוץ ממגדל מגורים.
אכן המקרנות היו מאוד מרשימות ואני מקוה שהן נלקחו ע"מ להיות מוצגות בלובי.הן שקלו המון והיו חייבים לפרק אותן עם מנוף.
הלונות מרישמים והמנורות מרשימות.
לשמחתי יש לי בבית מאוורר ירוק זהה לזה שמצולם והוא נקי ועובד מצויין.
הדבר הכי מרשים במבנה הזה זה אור השמש שהיה חודש אליו.
עוד תמונות שצילמתי עם שרון נמצאות פה:
https://picasaweb.google.com/116209809549208175258/CinemaRama#
וטוב שיש מי שמתעד.
אוקטובר 15, 2011 at 11:17 pm
זה תמיד עושה לי כל כך עצוב, הפוסטים האלה שלך. כל בית קולנוע שנסגר, נחרב, הושמד, הוא סוג של מוות קטן בשבילי.
כל הזיכרון הזה יישמר רק כאן. בבלוג שלך…
בועז
אוקטובר 16, 2011 at 8:31 am
איזה באסה !!! כ"כ עצוב לראות נוסטלגיה נעלמת, פשוט אין שום מודעות לשימור מבנים בארץ,
צריך לחייב את מקימי המגדלים לבנות את אותו הקולנוע מחדש ומעליו שיעשו מגדל.
כל הכבוד שרון, אתה עושה עבודה מדהימה, כ"כ כיף שיש מי שמתעד בתמונות את מה שהעין שלי כ"כ אוהבת לראות.
אוקטובר 16, 2011 at 9:00 am
עצוב… עצוב..
טוב שלפחות נשארו הצילומים היפייפיים שלך.
אוקטובר 16, 2011 at 9:25 am
לייק X2
אוקטובר 16, 2011 at 10:07 am
מעניין שגם זה ש'ממש עצוב' ציין את עניין האור ותפקידו בבניין.
ואני רציתי לומר שיש כאן כמה וכמה תמונות שבהן הרגשתי
שהאור עושה את החסד האחרון עם הממותה הזו, נוגע בה באצבע עדינה,
מאיר משהו בעינייה הגוועות, מלווה אותה בגסיסה האיטית המכוערת שלה.
יש כמה צילומים פיוטיים ממש, השאר מרגישים ממש כמו אגרופים,
ישר לתוך הבטן.
תודה שרון. בהצלחה ברדיו.
אוקטובר 16, 2011 at 11:38 am
a very good pics. i wonder if you can take the radio hour and put part of it to text.
אוקטובר 16, 2011 at 4:13 pm
מה שמרתק לגלות מחדש בכל פעם, זה עד כמה רב גונית ורבת פנים
היא התקלפות והתפרקות של כל מבנה ואתר. היית מצפה
שזה היה דומה, אבל הם כל כך שונים, עד שזה פשוט מרהיב עין.
אוקטובר 16, 2011 at 4:38 pm
תודות לכולכם, מגיבים וקוראים. דודו- קלעת. זה בדיוק. ולא רק שאצל כל מבנה זה אחרת אלא אפילו אותו מבנה עצמו יכול לגלות מבטים שונים וחדשים תוך כדי ההתפוררות ובטח תוך כדי ההריסה. יעל תודה, גם לי יש צמרמורת כשאני רואה את החלל הריק, את החניון שבמקומו של קולנוע ת"א ז"ל. בחיפה היו יותר בתי קולנוע מאשר בר"ג גבעתיים אבל היו מספיק גם שם. קסם ולילי נמצאים על רחוב עוזיאל. צמח בר- גם אני תהיתי לגבי העץ כי גזמו אותו יפה, לפני שישמידו אותו, יהיה שם בור ענקי תיכף. אי אפשר לקחת את הבובות כי לדעתי כבר אי אפשר להיכנס לשם וזה אמור להיות בהמשך ההריסה אבל לכי תדעי. העיקר שהאיש יקשיב. לצערי השידור אכן נדחה, קיבלתי הודעה היום, כרגע לא ידוע למתי. איתמר- נדחה כאמור אבל אעדכן לגבי השידור. איתן כאן לא הופכים מבנים כאלה לגלריות ומוזיאונים, גם משמידים, נדל"ן שולט, אחר כך חושבים, גם זה לא. תודה איילת ניצה איריס. תודה רונן. מודה לך שוב על שבאת איתי אז. מנוף כנראה לא היה שם, אולי פירוק אותם לחלקים וגנבו. אני יודע, בועז, תודה. תודה גיא, נטלי, דפנה. מיכל תודה, יפה מה שכתבת. נחום- אני חושב שתהיה לי הקלטה של זה ואם אוכל אז אשים אותה כאן או לינק אליה. שרון רז.
אוקטובר 16, 2011 at 4:39 pm
ושוב- שיהיה ברור- עדכון- מהיום- השידור אכן נדחה עקב חזרתו של גלעד שליט הביתה, לא ברור מתי יהיה המועד החדש לשידור, מקווה שבקרוב מאוד ובשעה נוחה, זה היה אמור להיות בחגים.
אוקטובר 16, 2011 at 5:33 pm
למזלי נפל בחיקי אוסף לא קטן של של כרזות פוסטרים וכרטסי כניסה לסרטים ומסמכים ועוד
של קולנוע רמה . האוסף כולל תוכניות הבניה מ 1937 ממש מימי הריאשונים מ תחילת שנות ה40 ועד ימיי האחרנים ב תחילת שנות ה80
אוקטובר 16, 2011 at 5:44 pm
מעניין, צחי. תודה. אני צילמתי שם כרזות שונות שהיו בעיקר על הרצפה. נשמע מעניין לבחון את התכניות, אשמח לראות את זה או צילומים של זה.
אוקטובר 17, 2011 at 3:40 am
נשבר הלב. ממש
אוקטובר 17, 2011 at 7:20 am
לצערי כן, קארין, תודה
אוקטובר 22, 2011 at 11:56 am
עם כל פוסט שלך אני מבינה יותר ויותר את הרבדים העמוקים יותר. עוזר גם שאתה מסביר… בהתחלה ראיתי רק תמונות יפות. אח"כ הבנתי שאתה מתעד הרס ומציאות חברתית של מחיקת הישן לחלוטין בשביל החדש, ועכשיו נוספה גם ההבנה של חשיבות התיעוד. תבורך, שרון.
יש כבר תאריך לשידור?
אוקטובר 26, 2011 at 12:03 am
אני עובר שם מידי יום בדרך לעבודה ולצערי היום ראיתי שהתחילו להרוס גם את החלק החיצוני. זה שפונה לכיוון רחוב ביאליק.
אני לא יודע עד כמה ישאר בסוף מהתוכנית המקורית של היזמים (להשאיר את חזית בית הקולנוע) אבל כפי הנראה זה ממש לא יקרה. "המוות אינו מחוסר עבודה", מישהו שר פעם וזה כנראה נכון. לא רק על אנשים.
שרון, יש כאן תמונות חזקות מאוד. חזקות ממש כמו המילים שכתבת: "מה שחשוב הוא התיעוד כאן ועכשיו. הוא חשוב בשביל מחר, בשביל המחר, בשביל עוד 5 שנים, 50 שנה ו-200 שנה…".
…תהיה בריא 🙂
נובמבר 4, 2011 at 7:10 am
מרגש וגם קצת עצוב.
בתור רמת-גנית שראתה את בית הקולנוע רק מבחוץ, היה מאד מעניין לראות את התמונות.
וכמו שכתבת, מודה לך על תיעוד ההווה בשביל המחר. חומר ארכיוני חשוב מאין כמוהו.
הלה
נובמבר 10, 2011 at 8:34 am
היה לי קשה ומרתק להתבונן בתמונות האלה.
חתיכת ילדות נעלמה לי ביחד עם קולנוע רמה.
נובמבר 10, 2011 at 11:53 am
תודה תמי, מצטער על האיחור בתשובתי. זה טוב שאת מבינה עכשיו. אין עוד תאריך לשידור לצערי, יומיים שלמים של שידורים מתוכננים נמחקו בגלל שובו של שליט וקשה לשבץ מחדש כנראה, מחכה ומצפה לעוד עדכונים חיוביים בעניין.
יוסי תודה רבה. אני עוקב בשטח, הרסו רק חלק קטן מלמטה שייתכן שהיה כשלעצמו תוספת. החזית לא נהרסה, והיא תשומר.
הלה תודה רבה. הר הקסמים תודה רבה, מצטער…